יצירה וניהול של מכשירים וירטואליים

מכשיר וירטואלי של Android (AVD) הוא הגדרה שמגדירה את המאפיינים של טלפון Android, טאבלט, Wear OS, Android TV או Automotive OS, שאותם רוצים לדמות ב-Android Emulator. מנהל המכשירים הוא כלי שאפשר להפעיל מ-Android Studio, שעוזר ליצור ולנהל מכונות וירטואליות ל-Android (AVD).

כדי לפתוח את הגרסה החדשה של מנהל המכשירים, מבצעים אחת מהפעולות הבאות:

• במסך הפתיחה של Android Studio, בוחרים באפשרות עוד פעולות > מנהל המכשירים הווירטואליים.

• אחרי פתיחת פרויקט, בוחרים באפשרות תצוגה > חלונות כלים > מנהל מכשירים בסרגל התפריטים הראשי, לוחצים על + ואז על יצירת מכשיר וירטואלי.

אחרי שתיצרו את המכשירים, תוכלו לראות רשימה של כל המכשירים בחלונית של מנהל המכשירים.

אם אתם רוצים להשתמש במכשירים וירטואליים כדי להריץ את הבדיקות האוטומטיות עם הכלי למדידה (instrumentation) באופן שניתן להתאמה ולניהול עצמי, כדאי לכם להשתמש ב-Gradle Managed Devices.

מידע על מודעות AVD

מכונה וירטואלית ל-Android מכילה פרופיל חומרה, קובץ אימג' של מערכת, אזור אחסון, עיצוב ונכסים אחרים.

מומלץ ליצור מכונה וירטואלית ל-Android (AVD) לכל קובץ אימג' של מערכת שאפליקצייתכם עשויה לתמוך בו, על סמך ההגדרה <uses-sdk> במניפסט.

פרופיל חומרה

פרופיל החומרה מגדיר את המאפיינים של המכשיר כפי שהוא נשלח מהמפעל. מנהל המכשירים כולל פרופילי חומרה מסוימים, כמו מכשירי Pixel, שמוגדרים מראש. אפשר גם להגדיר או להתאים אישית את פרופילי החומרה לפי הצורך.

הגדרת מכשיר עם הלוגו של Google Play בעמודה חנות Play כוללת גם את האפליקציה של חנות Google Play וגם גישה ל-Google Play Services, כולל הכרטיסייה Google Play בתיבת הדו-שיח אמצעי בקרה מורחבים, שמכילה לחצן נוח לעדכון Google Play Services במכשיר.

מכשירים עם הלוגו הזה וגם סוג המכשיר של 'טלפון' תואמים גם ל-CTS, ועשויים להשתמש בתמונות מערכת שכוללות את האפליקציה של חנות Play.

תמונות מערכת

קובץ אימג' של מערכת שמסומן בתווית Google APIs כולל גישה לשירותי Google Play.

בכרטיסייה המלצות מוצגות תמונות מערכת מומלצות. בכרטיסיות האחרות מופיעה רשימה מלאה יותר. בחלונית הימנית מתוארת תמונת המערכת שנבחרה.

אם מופיע סמל הורדה לצד קובץ אימג' של מערכת, סימן שהקובץ לא מותקן כרגע במכונה שלכם לפיתוח. לוחצים על הסמל כדי להוריד את קובץ האימג' של המערכת. כדי להוריד קובצי אימג' של מערכות, צריך להיות חיבור לאינטרנט.

רמת ה-API של מכשיר היעד חשובה, כי האפליקציה לא פועלת בתמונת מערכת עם רמת API נמוכה יותר מהרמה שנדרשת לה, כפי שצוין במאפיין minSdk בקובץ המניפסט של האפליקציה. מידע נוסף על הקשר בין רמת ה-API של המערכת לבין minSdk זמין במאמר גרסת האפליקציה.

אם האפליקציה שלך כוללת הצהרה על רכיב <uses-library> בקובץ המניפסט, האפליקציה דורשת תמונת מערכת שכוללת את הספרייה החיצונית הזו. כדי להריץ את האפליקציה במהדמ, יוצרים מכונה וירטואלית ל-Android (AVD) שכוללת את הספרייה הנדרשת. לשם כך, ייתכן שתצטרכו להשתמש ברכיב של תוסף לפלטפורמת ה-AVD. לדוגמה, התוסף של Google APIs מכיל את הספרייה של מפות Google.

כדי לשמור על אבטחת האפליקציה וחוויית השימוש במכשירים פיזיים, תמונות המערכת שכלולות בחנות Google Play חתומות באמצעות מפתח גרסה. המשמעות היא שלא ניתן לקבל הרשאות מורחבות (root) לתמונות האלה.

אם אתם צריכים הרשאות מורחבות (root) כדי לסייע בפתרון בעיות באפליקציה, תוכלו להשתמש בתמונות מערכת של Android Open Source Project (AOSP) שלא כוללות אפליקציות או שירותים של Google. לאחר מכן תוכלו להשתמש בפקודות adb root ו-adb unroot כדי לעבור בין הרשאות רגילות להרשאות מורחבות:

  % adb shell
  emu64a:/ $
  emu64a:/ $ exit
  % adb root
  restarting adbd as root
  % adb shell
  emu64a:/ #
  emu64a:/ # exit
  % adb unroot
  restarting adbd as non root
  % adb shell
  emu64a:/ $
  emu64a:/ $ exit
  %
  

הערה: כשמריצים את הפקודה עם רמת הרשאה רגילה, הבקשה של מעטפת הפקודה מסתיימת בתו $, אבל כשמריצים אותה עם הרשאות מוגברות (root), הבקשה של מעטפת הפקודה מסתיימת בתו #.

אזור אחסון

ל-AVD יש אזור אחסון ייעודי במכונה שלכם לפיתוח. השירות מאחסן את נתוני המשתמש במכשיר, כמו האפליקציות וההגדרות המותקנות, וגם כרטיס SD שעבר אמולציה. במקרה הצורך, אפשר להשתמש במנהל המכשירים כדי לאפס את נתוני המשתמש, כך שהמכשיר יכלול את אותם נתונים כאילו היו חדשים.

עור

סקין של אמולטור קובע את המראה של מכשיר. מנהל המכשירים כולל כמה עיצובים מוגדרים מראש. אפשר גם להגדיר עיצובים משלכם או להשתמש בעיצובים של צדדים שלישיים.

תכונות של AVD ואפליקציות

חשוב לוודא שההגדרה של AVD כוללת את תכונות המכשיר שהאפליקציה שלכם תלויה בהן. בקטעים בנושא מאפיינים של פרופיל חומרה ונכסי AVD תוכלו לעיין ברשימת התכונות שאפשר להגדיר בהתקני ה-AVD.

יצירת AVD

כדי ליצור מכונה וירטואלית חדשה:

1. פותחים את מנהל המכשירים.
2. לוחצים על Create Device.

   החלון Select Hardware (בחירת חומרה) מופיע.

   

   שימו לב שרק חלק מפרופילי החומרה כוללים את Play Store. הפרופילים האלה עומדים בדרישות CTS במלואן, ויכול להיות שהם ישתמשו בתמונות מערכת שכוללות את אפליקציית Play Store.

3. בוחרים פרופיל חומרה ולוחצים על הבא.

   אם פרופיל החומרה הרצוי לא מופיע, אפשר ליצור או לייבא פרופיל חומרה, כפי שמתואר בקטעים אחרים בדף הזה.

   החלון System Image יופיע.

   
4. בוחרים את תמונת המערכת לרמת API מסוימת ולוחצים על Next.

החלון Verify Configuration יופיע.


5. משנים את מאפייני ה-AVD לפי הצורך ולוחצים על סיום.

   לוחצים על Show Advanced Settings כדי להציג הגדרות נוספות, כמו העיצוב.

מכשיר ה-AVD החדש מופיע בכרטיסייה Virtual (וירטואלי) של Device Manager (מנהל המכשירים) ובתפריט של מכשיר היעד.

כדי ליצור מכונה וירטואלית של Android שמבוססת על עותק:

1. בכרטיסייה וירטואלי במנהל המכשירים, לוחצים על תפריט ובוחרים שכפול.

   יופיע החלון Verify Configuration.

2. אם רוצים לבצע שינויים בחלונות System Image או Select Hardware, לוחצים על Previous.
3. מבצעים את השינויים הרצויים ולוחצים על סיום.

   מכשיר ה-AVD מופיע בכרטיסייה Virtual (וירטואלי) של Device Manager.

יצירת פרופיל חומרה

מנהל המכשירים מספק פרופילי חומרה מוגדרים מראש למכשירים נפוצים, כך שתוכלו להוסיף אותם בקלות להגדרות ה-AVD. אם צריך להגדיר מכשיר אחר, אפשר ליצור פרופיל חומרה חדש.

אפשר להגדיר פרופיל חומרה חדש מההתחלה או להעתיק פרופיל חומרה כנקודת התחלה. לא ניתן לערוך את פרופילי החומרה שמוגדרים מראש.

כדי ליצור פרופיל חומרה חדש מהתחלה:

1. בחלון Select Hardware לוחצים על New Hardware Profile.

2. בחלון Configure Hardware Profile (הגדרת פרופיל החומרה), משנים את המאפיינים של פרופיל החומרה לפי הצורך.

   
3. לוחצים על סיום.

   פרופיל החומרה החדש יופיע בחלון בחירת חומרה. כדי ליצור AVD שמשתמש בפרופיל החומרה, לוחצים על הבא או לוחצים על ביטול כדי לחזור לכרטיסייה וירטואלית או לתפריט של מכשיר היעד.

כדי ליצור פרופיל חומרה באמצעות עותק כנקודת התחלה:

1. בחלון Select Hardware בוחרים פרופיל חומרה ולוחצים על Clone Device, או לוחצים לחיצה ימנית על פרופיל חומרה ובוחרים באפשרות Clone.

2. בחלון Configure Hardware Profile (הגדרת פרופיל החומרה), משנים את המאפיינים של פרופיל החומרה לפי הצורך.
3. לוחצים על סיום.

פרופיל החומרה החדש מופיע בחלון Select Hardware. כדי ליצור מכונה וירטואלית ל-Android (AVD) שמשתמשת בפרופיל החומרה, לוחצים על הבא או על ביטול כדי לחזור לכרטיסייה Virtual או לתפריט של מכשיר היעד.

עריכה של נכסי AVD קיימים

אפשר לבצע את הפעולות הבאות ב-AVD בכרטיסייה Virtual של Device Manager:

• כדי לערוך מכונה וירטואלית, לוחצים על עריכת המכונה הווירטואלית הזו ומבצעים את השינויים.
• כדי למחוק AVD, לוחצים על תפריט ובוחרים מחיקה.
• כדי להציג את קובצי ה-INI ו-IMG המשויכים של AVD בדיסק, לוחצים על Menu (תפריט) ובוחרים באפשרות Show on Disk (הצגה בדיסק).
• כדי להציג את פרטי ההגדרה של AVD שאפשר לכלול בדוחות באגים לצוות Android Studio, לוחצים על תפריט ובוחרים באפשרות הצגת פרטים.

עריכה של פרופילי חומרה קיימים

אי אפשר לערוך או למחוק את פרופילי החומרה שהועלו מראש, אבל אפשר לבצע את הפעולות הבאות על פרופילי חומרה אחרים בחלון Select Hardware:

• כדי לערוך פרופיל חומרה, בוחרים בו ולוחצים על Edit Device. אפשר גם ללחוץ לחיצה ימנית על פרופיל חומרה ולבחור באפשרות Edit (עריכה). לאחר מכן, מבצעים את השינויים הרצויים.
• כדי למחוק פרופיל חומרה, לוחצים עליו לחיצה ימנית ובוחרים באפשרות מחיקה.

הפעלה והפסקה של אמולטור ומחיקת נתונים

בכרטיסייה Virtual אפשר לבצע את הפעולות הבאות על אמולטור:

• כדי להפעיל אמולטור שמשתמש ב-AVD, לוחצים על Launch (הפעלה) .
• כדי להפסיק אמולטור פועל, לוחצים על תפריט ובוחרים באפשרות Stop.
• כדי למחוק את הנתונים של אמולטור, לוחצים על תפריט ובוחרים באפשרות מחיקה של הנתונים.

ייבוא וייצוא של פרופילי חומרה

מהחלון Select Hardware אפשר לייבא ולייצא פרופילי חומרה באופן הבא:

• כדי לייבא פרופיל חומרה, לוחצים על ייבוא פרופילי חומרה ובוחרים במחשב את קובץ ה-XML שמכיל את ההגדרה.
• כדי לייצא פרופיל חומרה, לוחצים עליו לחיצה ימנית ובוחרים באפשרות ייצוא. מציינים את המיקום שבו רוצים לשמור את קובץ ה-XML שמכיל את ההגדרה.

נכסי AVD

ההגדרה של AVD מציינת את האינטראקציה בין מחשב הפיתוח לבין הסימולטור, וגם את המאפיינים שרוצים לשנות בפרופיל החומרה. אפשר לציין את המאפיינים הבאים להגדרות AVD בחלון Verify Configuration. המאפיינים שמסומנים בתווית (מתקדם) מוצגים רק אם לוחצים על הצגת הגדרות מתקדמות.

מאפייני ההגדרה של AVD מבטלים את ההגדרות של פרופיל החומרה, ומאפייני הסימולטור שאתם מגדירים בזמן שהוא פועל מבטלים את ההגדרות של שניהם.

טבלה 1. מאפיינים של תצורת AVD

נכס AVD	תיאור
שם AVD	מזינים שם ל-AVD. השם יכול להכיל אותיות גדולות או קטנות, מספרים, נקודות, קווים תחתונים, סוגריים, מקפים ורווחים. שם הקובץ שבו מאוחסנת ההגדרה של ה-AVD נגזר משם ה-AVD.
מזהה AVD (מתקדם)	הצגת מזהה ה-AVD. מזהה ה-AVD נגזר משם ה-AVD. אפשר להשתמש במזהה כדי להפנות ל-AVD משורת הפקודה.
פרופיל החומרה	לוחצים על Change כדי לבחור פרופיל חומרה אחר מהחלון Select Hardware.
קובץ אימג' של המערכת	לוחצים על Change כדי לבחור קובץ אימג' אחר של מערכת בחלון System Image. כדי להוריד קובץ אימג' חדש, נדרש חיבור פעיל לאינטרנט.
הדרכה לסטארט-אפים	בוחרים אפשרות לכיוון הראשוני של הסימולטור: לאורך: כיוון גבוה יותר מאשר רחב לרוחב: כיוון רחב יותר מהגובה אפשרות מופעלת רק אם היא נתמכת בפרופיל החומרה. כשמריצים את ה-AVD במה emultor, אפשר לשנות את הכיוון אם יש תמיכה בפרופיל החומרה גם בכיוון לאורך וגם בכיוון לרוחב.
מצלמה (מתקדם)	בוחרים אפשרות לכל המצלמות שמופעלות. ההגדרות Emulated ו-VirtualScene יוצרות תמונה שנוצרה על ידי תוכנה, ואילו ההגדרה Webcam משתמשת במצלמת האינטרנט של מחשב הפיתוח כדי לצלם תמונה. אפשרויות המצלמה זמינות רק אם יש תמיכה במצלמה בפרופיל החומרה. הן לא זמינות ב-Wear OS, ב-Android TV או ב-Google TV.
רשת: מהירות (מתקדם)	בוחרים פרוטוקול רשת כדי לקבוע את מהירות העברת הנתונים: GSM: מערכת גלובלית לתקשורת ניידת HSCSD: High-Speed Circuit-Switched Data (נתונים במעגלים במהירות גבוהה) GPRS: Generic Packet Radio Service EDGE: Enhanced Data rates for GSM Evolution (שיעורי נתונים משופרים ל-GSM Evolution) UMTS: מערכת טלקומוניקציה אוניברסלית לנייד HSDPA: גישה לחבילת גלישה למטה במהירות גבוהה LTE: Long-Term Evolution מלא (ברירת המחדל): העברת הנתונים במהירות המרבית שהמחשב מאפשר.
רשת: זמן אחזור (מתקדם)	בוחרים פרוטוקול רשת כדי לקבוע את משך הזמן שלוקח לפרוטוקול להעביר חבילה של נתונים מנקודה אחת לנקודה אחרת.
אמולציה של ביצועים: גרפיקה	בוחרים את אופן העיבוד של הגרפיקה במהלך ההרצה במהדורת האדמין: חומרה: שימוש בכרטיס הגרפי של המחשב כדי לקבל עיבוד מהיר יותר. תוכנה: הדמיה של הגרפיקה בתוכנה. האפשרות הזו שימושית אם נתקלת בבעיה בחישוב (רינדור) בכרטיס הגרפי. אוטומטית: מאפשרת למהדר להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר על סמך הכרטיס הגרפי שלכם.
ביצועים באמולציה: אפשרות הפעלה (מתקדם)	בוחרים את אופן האתחול של ה-AVD: הפעלה מחדש: המכשיר מופעל בכל פעם ממצב כבוי. הפעלה מהירה: המכשיר טוען את מצב המכשיר מקובץ snapshot ששמור.
ביצועים במצב אמולציה: מעבד עם כמה ליבות (מתקדם)	בוחרים את מספר ליבות המעבד במחשב שרוצים להשתמש בהן בסימולטור. שימוש במספר גדול יותר של ליבות מעבד מאיץ את המהירות של הסימולטור.
זיכרון ואחסון: RAM (מתקדם)	לשנות את כמות ה-RAM במכשיר שמוגדרת על ידי יצרן החומרה. הגדלת הגודל צורכת יותר משאבים במחשב, אבל מאפשרת להפעיל את הסימולטור מהר יותר. צריך להזין גודל RAM ולבחור את היחידות: B (byte), KB (kilobyte), MB (megabyte), GB (ג'יגה-בייט) או TB (TB).
זיכרון ואחסון: ערימה (heap) של VM (מתקדם)	שינוי של גודל אשכול ה-VM שהוגדר על ידי יצרן החומרה. מזינים את גודל האשפה ובוחרים את היחידות: B (בייט), KB (קילובייט), MB (מגהבייט), GB (גיגהבייט) או TB (טרהבייט).
זיכרון ואחסון: אחסון פנימי (מתקדם)	לשנות את נפח הזיכרון הלא נשלף שזמין במכשיר, שהוגדר על ידי יצרן החומרה. מזינים את הגודל ובוחרים את היחידות: B (בייט), KB (קילובייט), MB (מגהבייט), GB (גיגהבייט) או TB (טרהבייט).
זיכרון ואחסון: כרטיס SD (מתקדם)	ציון של שטח הזיכרון הנשלף שזמין לאחסון נתונים במכשיר. כדי להשתמש בכרטיס SD וירטואלי שמנוהל על ידי Android Studio, בוחרים באפשרות Studio-managed, מזינים את הגודל ובוחרים את היחידות: B (בייט), KB (קילובייט), MB (מגהבייט), GB (גיגהבייט) או TB (טרהבייט). מומלץ שיהיו לכם לפחות 100MB כדי להשתמש במצלמה. כדי לנהל את המרחב בקובץ, בוחרים באפשרות קובץ חיצוני ולוחצים על ... כדי לציין את הקובץ והמיקום. מידע נוסף זמין במאמרים mksdcard וספריית הנתונים של AVD.
מסגרת המכשיר: הפעלת מסגרת המכשיר	בוחרים אם להציג מסגרת סביב חלון הסימולטור, שמחקה את המראה של מכשיר אמיתי.
הגדרת עור מותאמת אישית (מתקדם)	בוחרים גרפיקה שתקבע איך המכשיר ייראה במהלך ההצגה במהדמ. אם מציינים גודל מסך גדול מדי לעור, המסך ייחתך ולא ניתן יהיה לראות את כל המסך. מידע נוסף זמין בקטע יצירת סקין למהדר.
מקלדת: הפעלת קלט מקלדת (מתקדם)	בוחרים באפשרות הזו כדי להשתמש במקלדת החומרה כדי לבצע פעולות במהלך האינטראקציה עם הסימולטור. האפשרות הזו מושבתת ב-Wear OS וב-Android TV.

מאפייני פרופיל החומרה

אפשר לציין את המאפיינים הבאים של פרופילי חומרה בחלון Configure Hardware Profile. מאפייני ההגדרה של AVD מבטלים את המאפיינים של פרופיל החומרה, ומאפייני הסימולטור שאתם מגדירים בזמן שהסימולטור פועל מבטלים את שניהם.

אי אפשר לערוך את פרופילי החומרה המוגדרים מראש שכלולים ב-Device Manager. עם זאת, אפשר להעתיק את הפרופילים ולערוך את העותקים.

חלק מהמאפיינים מושבתים בחלק מסוגי המכשירים. לדוגמה, המאפיין 'עגול' זמין רק במכשירי Wear OS.

טבלה 2. מאפייני ההגדרות של פרופיל החומרה

מאפיין של פרופיל חומרה	תיאור
שם המכשיר	מזינים שם לפרופיל החומרה. השם יכול להכיל אותיות רישיות או קטנות, מספרים, נקודות, קווים תחתונים, סוגריים ורווחים. שם הקובץ שמאחסן את פרופיל החומרה נגזר מהשם של פרופיל החומרה.
סוג המכשיר	בוחרים אחת מהאפשרויות הבאות: טלפון או טאבלט Wear OS Android TV Google TV מכשיר ChromeOS Android Automotive
מסך: גודל המסך	מציינים את הגודל הפיזי של המסך באינצ', נמדד באלכסון. אם התמונה גדולה יותר ממסך המחשב, היא תצטמצם בזמן ההפעלה.
מסך: רזולוציית מסך	מזינים רוחב וגובה בפיקסלים כדי לציין את מספר הפיקסלים הכולל במסך הסימולציה.
מסך: עגול	בוחרים באפשרות הזו אם למכשיר יש מסך עגול, כמו חלק ממכשירי Wear OS.
זיכרון: RAM	מזינים את גודל ה-RAM של המכשיר ובוחרים את היחידות: B (בייט),‏ KB (קילובייט),‏ MB (מגהבייט),‏ GB (גיגהבייט) או TB (טרהבייט).
קלט: יש לחצנים פיזיים (חזרה/דף הבית/תפריט)	צריך לבחור באפשרות הזו אם יש במכשיר לחצני ניווט פיזיים. צריך לבטל את הסימון שלה אם הלחצנים האלה מוטמעים בתוכנה בלבד. אם בוחרים באפשרות הזו, הלחצנים לא מופיעים במסך. בכל מקרה, אפשר להשתמש בחלונית הצדדית של המהדמ ת כדי לדמות לחיצה על הלחצנים.
קלט: יש מקלדת חומרה	צריך לבחור באפשרות הזו אם המכשיר שלך כולל מקלדת חומרה. אם היא לא מסומנת, צריך לבטל אותה. אם בוחרים באפשרות הזו, המקלדת לא מופיעה במסך. בכל מקרה, אפשר להשתמש במקלדת של המחשב כדי לשלוח הקשות למהדר.
קלט: סגנון ניווט	בוחרים אחת מהאפשרויות הבאות: ללא: אין אמצעי בקרה לחומרה. הניווט מתבצע באמצעות תוכנה. D-pad: תמיכה בלחצני החיצים. Trackball גלגל האפשרויות האלה הן לאמצעי בקרה בחומרה של המכשיר עצמו. עם זאת, האירועים שנשלחים למכשיר על ידי בקר חיצוני הם זהים.
מצבים נתמכים של מכשירים	בוחרים אחת מהאפשרויות או את שתיהן: לאורך: כיוון גבוה יותר מאשר רחב לאורך: כיוון רחב יותר מגבוה צריך לבחור באפשרות אחת לפחות. אם בוחרים בשתי האפשרויות, אפשר לעבור בין כיוונים במהלך ההדמיה.
מצלמות	כדי להפעיל את המצלמה, בוחרים אפשרות אחת או את שתי האפשרויות: מצלמה אחורית: העדשה שפונה לכיוון חוץ מהמשתמש מצלמה קדמית: העדשה שמול המשתמש אם המצלמה מופעלת, אפשר להשתמש במצלמת האינטרנט של מחשב הפיתוח או בתמונה שסופקה על ידי האמולטור כדי לדמות צילום תמונה, על סמך האפשרויות שבחרת בהגדרות ה-AVD.
חיישנים: מד תאוצה	בוחרים באפשרות הזו אם למכשיר יש חומרה שעוזרת לו לקבוע את הכיוון שלו.
חיישנים: ג'ירוסקופ	צריך לבחור באפשרות הזו אם למכשיר יש חומרה שמזוהה סיבוב או פיתול. בשילוב עם מד תאוצה, ג'ירוסקופ יכול לספק זיהוי כיוון חלק יותר ולתמוך במערכת כיוון עם שישה צירים.
חיישנים: GPS	בוחרים באפשרות הזו אם במכשיר יש חומרה שתומכת במערכת הניווט שמבוססת על לוויינים של מערכת המיקום הגלובלית (GPS).
חיישנים: חיישן קירבה	יש לבחור באפשרות הזו אם המכשיר כולל חומרה שמזהה מתי המכשיר קרוב לפנים של המשתמש במהלך שיחת טלפון, כדי להשבית את הקלט מהמסך.
עור ברירת המחדל	צריך לבחור סקין שקובע איך המכשיר נראה כשהוא מוצג באמולטור. אם מציינים גודל מסך גדול מדי לרזולוציה, המסך ייחתך ולא ניתן יהיה לראות את כל המסך. למידע נוסף, ראו יצירת סקין של אמולטור.

יצירת סקין של אמולטור

סקין של אמולטור Android הוא אוסף קבצים שמגדירים את הרכיבים החזותיים ואת רכיבי הבקרה של תצוגת האמולטור. אם הגדרות העיצוב שזמינות בהגדרות של AVD לא עומדות בדרישות שלכם, תוכלו ליצור הגדרת עיצוב מותאמת אישית משלכם ולהחיל אותה על ה-AVD.

כל סקין של אמולטור מכיל:

• קובץ hardware.ini
• קובצי פריסה לכיוונים ולתצורות פיזיות נתמכים
• קובצי תמונה לרכיבי תצוגה, כמו רקע, מפתחות ולחצנים

כדי ליצור גרפיקת עור בהתאמה אישית ולהשתמש בה:

1. יוצרים ספרייה שבה אפשר לשמור את קובצי התצורה של העיצוב.
2. הגדרת המראה החזותי של הסקין בקובץ טקסט בשם layout. הקובץ הזה מגדיר מאפיינים רבים של העיצוב, כמו הגודל ונכסי התמונות של לחצנים ספציפיים. לדוגמה:

   parts {
       device {
           display {
               width   320
               height  480
               x       0
               y       0
           }
       }
   
       portrait {
           background {
               image background_port.png
           }
   
           buttons {
               power {
                   image  button_vertical.png
                   x 1229
                   y 616
               }
           }
       }
       ...
   }
   

3. מוסיפים לאותה ספרייה קובצי bitmap של תמונות המכשיר.
4. מציינים הגדרות נוספות של המכשיר ספציפיות לחומרה בקובץ INI של הגדרות המכשיר, כמו hw.keyboard ו-hw.lcd.density.
5. מעבירים לארכיון את הקבצים בתיקיית העיצוב ובוחרים את קובץ הארכיון כעיצוב בהתאמה אישית.

מידע מפורט יותר על יצירת סקינים למהדמרים זמין ב מפרטים של קובצי סקינים למהדמרי Android בקוד המקור של הכלים.