שינויים בהתנהגות: אפליקציות שמטרגטות ל-Android 14 ואילך

בדומה לגרסאות קודמות, Android 14 כולל שינויים בהתנהגות שיכולים להשפיע על האפליקציה שלכם. השינויים הבאים בהתנהגות חלים באופן בלעדי על אפליקציות שמטרגטות ל-Android 14 (רמת API 34) ומעלה. אם האפליקציה שלכם מטרגטת את Android 14 ואילך, עליכם לשנות את האפליקציה כך שתתמוך בהתנהגויות האלה בצורה נכונה, במקרים הרלוונטיים.

חשוב גם לעיין ברשימת השינויים בהתנהגות שמשפיעים על כל האפליקציות שפועלות ב-Android 14, בלי קשר לtargetSdkVersion של האפליקציה.

פונקציונליות עיקרית

חובה לציין את סוגי השירותים שפועלים בחזית

אם האפליקציה שלכם מטרגטת ל-Android 14 (רמת API ‏34) ואילך, צריך לציין לפחות סוג אחד של שירות שפועל בחזית לכל שירות שפועל בחזית באפליקציה. כדאי לבחור סוג של שירות שפועל בחזית שמייצג את תרחיש השימוש של האפליקציה. המערכת מצפה ששירותים שפועלים בחזית עם סוג מסוים יעמדו בדרישות של תרחיש לדוגמה מסוים.

אם תרחיש שימוש באפליקציה לא משויך לאף אחד מהסוגים האלה, מומלץ מאוד להעביר את הלוגיקה שלכם כך שתשתמש ב-WorkManager או במשימות להעברת נתונים שמבוצעות ביוזמת המשתמש.

אכיפה של ההרשאה BLUETOOTH_CONNECT ב-BluetoothAdapter

ב-Android 14 מתבצעת אכיפה של ההרשאה BLUETOOTH_CONNECT בקריאה לשיטה BluetoothAdapter‏ getProfileConnectionState() באפליקציות שמטרגטות ל-Android 14 (רמת API ‏34) ואילך.

השיטה הזו כבר דרשה את ההרשאה BLUETOOTH_CONNECT, אבל היא לא אוכפה. חשוב לוודא שבקובץ AndroidManifest.xml של האפליקציה מוצהר על השירות BLUETOOTH_CONNECT כפי שמוצג בקטע הקוד הבא, ולוודא שהמשתמש העניק את ההרשאה לפני הקריאה ל-getProfileConnectionState.

<uses-permission android:name="android.permission.BLUETOOTH_CONNECT" />

עדכונים ל-OpenJDK 17

ב-Android 14 אנחנו ממשיכים לעדכן את ספריות הליבה של Android כדי להתאים אותן לתכונות בגרסאות OpenJDK LTS האחרונות, כולל עדכוני ספריות ותמיכה בשפה Java 17 למפתחי אפליקציות ופלטפורמות.

חלק מהשינויים האלה עשויים להשפיע על תאימות האפליקציות:

  • שינויים בביטויים רגולריים: אסור עכשיו להשתמש בהפניות לא חוקיות לקבוצות, כדי להתאים את הקוד יותר לסמנטיקה של OpenJDK. יכול להיות שתראו מקרים חדשים שבהם המערכת תזרוק IllegalArgumentException מהקלאס java.util.regex.Matcher, לכן חשוב לבדוק את האפליקציה לאזורים שבהם נעשה שימוש בביטויים רגולריים. כדי להפעיל או להשבית את השינוי הזה במהלך הבדיקה, משנים את מצב הדגל DISALLOW_INVALID_GROUP_REFERENCE באמצעות כלים של מסגרת התאימות.
  • טיפול ב-UUID: השיטה java.util.UUID.fromString() מבצעת עכשיו בדיקות מחמירות יותר במהלך אימות הארגומנט של הקלט, כך שיכול להיות שתראו IllegalArgumentException במהלך ביטול הסריאליזציה. כדי להפעיל או להשבית את השינוי הזה במהלך הבדיקה, משנים את מצב הדגל ENABLE_STRICT_VALIDATION באמצעות כלים של מסגרת התאימות.
  • בעיות ב-ProGuard: במקרים מסוימים, הוספת הכיתה java.lang.ClassValue גורמת לבעיה אם מנסים לכווץ, להסתיר ולבצע אופטימיזציה של האפליקציה באמצעות ProGuard. הבעיה נובעת מספריית Kotlin שמשנה את התנהגות זמן הריצה בהתאם לכך ש-Class.forName("java.lang.ClassValue") מחזירה סוג או לא. אם האפליקציה שלכם פותחה בגרסה ישנה יותר של סביבת זמן הריצה, בלי הכיתה java.lang.ClassValue, יכול להיות שהאופטימיזציות האלה יגרמו להסרת השיטה computeValue מכיתות שמקורן ב-java.lang.ClassValue.

‫JobScheduler מחזק את ההתנהגות של קריאות חוזרות (callback) ושל הרשת

自从引入后，JobScheduler 期望您的应用从 onStartJob 或 onStopJob。在 Android 14 之前，如果作业运行时间过长，系统会停止作业并静默失败。如果您的应用以 Android 14（API 级别 34）或更高版本为目标平台， 超过在主线程上授予的时间，应用会触发 ANR 显示“没有响应 onStartJob”错误消息或 “onStopJob没有回复”。

此 ANR 可能是由以下 2 种情况造成的： 1.有工作阻塞主线程，阻止回调 onStartJob 或者onStopJob在预期时间内执行并完成。 2. 开发者在 JobScheduler 中运行阻塞工作 回调 onStartJob 或 onStopJob，阻止从 在预期的时限内完成

要解决第 1 个问题，您需要进一步调试阻塞主线程的因素 您可以使用以下代码 ApplicationExitInfo#getTraceInputStream()，用于获取 Tombstone ANR 发生时的跟踪信息如果您能够手动重现 ANR 问题 您可以录制系统轨迹，并使用 Android Studio 或 Perfetto，以便更好地了解应用上运行的 在发生 ANR 时调用主线程 请注意，直接使用 JobScheduler API 或使用 androidx 库 WorkManager 时可能会发生这种情况。

如需解决问题 2，请考虑迁移到 WorkManager，它支持将 onStartJob 或 onStopJob 中的任何处理封装在异步线程中。

JobScheduler 还引入了一项要求，即如果使用 setRequiredNetworkType 或 setRequiredNetwork 约束条件，则必须声明 ACCESS_NETWORK_STATE 权限。如果您的应用未声明 ACCESS_NETWORK_STATE 权限 Android 14 或更高版本，则会导致 SecurityException。

Tiles launch API

באפליקציות שמיועדות ל-Android 14 ואילך, השימוש ב-TileService#startActivityAndCollapse(Intent) הוצא משימוש ועכשיו הוא גורם להשלכת חריגה כשמנסים להפעיל אותו. אם האפליקציה מפעילה פעילויות מכרטיסי מידע, משתמשים TileService#startActivityAndCollapse(PendingIntent) במקום זאת.

פרטיות

גישה חלקית לתמונות ולסרטונים

ב-Android 14 נוספה הרשאת גישה לתמונות נבחרות, שמאפשרת למשתמשים להעניק לאפליקציות גישה לתמונות ולסרטונים ספציפיים בספרייה שלהם, במקום להעניק גישה לכל קובצי המדיה מסוג נתון.

השינוי הזה מופעל רק אם האפליקציה מטרגטת ל-Android 14 (רמת API 34) ומעלה. אם עדיין לא השתמשתם בבורר התמונות, מומלץ להטמיע אותו באפליקציה כדי לספק חוויית שימוש עקבית בבחירת תמונות וסרטונים, תוך שמירה על פרטיות המשתמשים בלי לבקש הרשאות אחסון.

אם אתם שומרים על בורר גלריה משלכם באמצעות הרשאות אחסון, ואתם צריכים לשמור על שליטה מלאה בהטמעה, עליכם לשנות את ההטמעה כך שתשתמש בהרשאה החדשה READ_MEDIA_VISUAL_USER_SELECTED. אם האפליקציה לא משתמשת בהרשאה החדשה, המערכת מריצה אותה במצב תאימות.

חוויית משתמש

התראות מאובטחות לגבי Intent במסך מלא

בגרסה Android 11 (רמת API‏ 30), כל אפליקציה יכולה להשתמש ב-Notification.Builder.setFullScreenIntent כדי לשלוח הודעות Intents במסך מלא כשהטלפון נעול. כדי להעניק את ההרשאה הזו באופן אוטומטי בהתקנת האפליקציה, צריך להצהיר על ההרשאה USE_FULL_SCREEN_INTENT בקובץ AndroidManifest.

התראות Intent שמוצגות במסך מלא מיועדות להתראות בעדיפות גבוהה במיוחד שדורשות את תשומת הלב המיידית של המשתמש, כמו שיחה נכנסת או הגדרות של שעון מעורר שהמשתמש הגדיר. באפליקציות שמטרגטות ל-Android 14 (רמת API 34) ואילך, האפליקציות שמורשות להשתמש בהרשאה הזו מוגבלות לאפליקציות שמספקות שיחות והתראות בלבד. חנות Google Play מבטלת את ההרשאות USE_FULL_SCREEN_INTENT שמוגדרות כברירת מחדל בכל אפליקציה שלא מתאימה לפרופיל הזה. מועד היעד לביצוע השינויים האלה במדיניות הוא 31 במאי 2024.

ההרשאה הזו תישאר מופעלת לאפליקציות שהותקנו בטלפון לפני שהמשתמש יעדכן ל-Android 14. המשתמשים יכולים להפעיל או להשבית את ההרשאה הזו.

אפשר להשתמש ב-API החדש NotificationManager.canUseFullScreenIntent כדי לבדוק אם לאפליקציה יש את ההרשאה. אם לא, האפליקציה יכולה להשתמש בכוונה החדשה ACTION_MANAGE_APP_USE_FULL_SCREEN_INTENT כדי להפעיל את דף ההגדרות שבו המשתמשים יכולים להעניק את ההרשאה.

אבטחה

הגבלות על אובייקטים מרומזים של Intent ועל אובייקטים של Intent בהמתנה

באפליקציות שמטרגטות ל-Android 14 (רמת API ‏34) ואילך, מערכת Android מגבילה את היכולת של האפליקציות לשלוח כוונות משתמשים מרומזות לרכיבים פנימיים של האפליקציה בדרכים הבאות:

  • כוונות משתמשים מרומזות מועברות רק לרכיבים שיוצאו. אפליקציות צריכות להשתמש ב-Intent מפורש כדי לשלוח נתונים לרכיבים שלא יוצאו, או לסמן את הרכיב כמיוצא.
  • אם אפליקציה יוצרת PendingIntent שניתנים לשינוי עם כוונה שלא מציינת רכיב או חבילה, המערכת מקפיצה הודעת שגיאה (throw) לחריגה.

השינויים האלה מונעים מאפליקציות זדוניות ליירט כוונות מרומזות שנועדו לשימוש ברכיבים הפנימיים של האפליקציה.

לדוגמה, לפניכם מסנן כוונת רכישה שאפשר להצהיר בקובץ המניפסט של האפליקציה:

<activity
    android:name=".AppActivity"
    android:exported="false">
    <intent-filter>
        <action android:name="com.example.action.APP_ACTION" />
        <category android:name="android.intent.category.DEFAULT" />
    </intent-filter>
</activity>

אם האפליקציה ניסתה להפעיל את הפעילות הזו מתוך כוונה מרומזת, המערכת תבטל את החריגה ActivityNotFoundException:

Kotlin

// Throws an ActivityNotFoundException exception when targeting Android 14.
context.startActivity(Intent("com.example.action.APP_ACTION"))

Java

// Throws an ActivityNotFoundException exception when targeting Android 14.
context.startActivity(new Intent("com.example.action.APP_ACTION"));

כדי להפעיל את הפעילות שלא יוצאה, האפליקציה צריכה להשתמש ב-Intent מפורש:

Kotlin

// This makes the intent explicit.
val explicitIntent =
        Intent("com.example.action.APP_ACTION")
explicitIntent.apply {
    package = context.packageName
}
context.startActivity(explicitIntent)

Java

// This makes the intent explicit.
Intent explicitIntent =
        new Intent("com.example.action.APP_ACTION")
explicitIntent.setPackage(context.getPackageName());
context.startActivity(explicitIntent);

מקלטי שידורים שרשומים בזמן ריצה חייבים לציין את התנהגות הייצוא

אפליקציות ושירותים שמטרגטים ל-Android 14 (רמת API ‏34) ואילך ומשתמשים במקלטים שנרשמו לפי הקשר חייבים לציין דגל כדי לציין אם צריך לייצא את המקלט לכל האפליקציות האחרות במכשיר או לא: RECEIVER_EXPORTED או RECEIVER_NOT_EXPORTED, בהתאמה. הדרישה הזו עוזרת להגן על האפליקציות מפני נקודות חולשה באבטחה באמצעות התכונות של המקלטים האלה שהוצגו ב-Android 13.

החרגה למכשירים שמקבלים רק שידורי מערכת

אם האפליקציה שלכם רושמת מקלט רק לשידורי מערכת באמצעות שיטות Context#registerReceiver, כמו Context#registerReceiver(), היא לא צריכה לציין דגל כשרושמים את המקלט.

טעינה בטוחה יותר של קוד דינמי

If your app targets Android 14 (API level 34) or higher and uses Dynamic Code Loading (DCL), all dynamically-loaded files must be marked as read-only. Otherwise, the system throws an exception. We recommend that apps avoid dynamically loading code whenever possible, as doing so greatly increases the risk that an app can be compromised by code injection or code tampering.

If you must dynamically load code, use the following approach to set the dynamically-loaded file (such as a DEX, JAR, or APK file) as read-only as soon as the file is opened and before any content is written:

Kotlin

val jar = File("DYNAMICALLY_LOADED_FILE.jar")
val os = FileOutputStream(jar)
os.use {
    // Set the file to read-only first to prevent race conditions
    jar.setReadOnly()
    // Then write the actual file content
}
val cl = PathClassLoader(jar, parentClassLoader)

Java

File jar = new File("DYNAMICALLY_LOADED_FILE.jar");
try (FileOutputStream os = new FileOutputStream(jar)) {
    // Set the file to read-only first to prevent race conditions
    jar.setReadOnly();
    // Then write the actual file content
} catch (IOException e) { ... }
PathClassLoader cl = new PathClassLoader(jar, parentClassLoader);

Handle dynamically-loaded files that already exist

To prevent exceptions from being thrown for existing dynamically-loaded files, we recommend deleting and recreating the files before you try to dynamically load them again in your app. As you recreate the files, follow the preceding guidance for marking the files read-only at write time. Alternatively, you can re-label the existing files as read-only, but in this case, we strongly recommend that you verify the integrity of the files first (for example, by checking the file's signature against a trusted value), to help protect your app from malicious actions.

הגבלות נוספות על התחלת פעילויות מהרקע

באפליקציות שמטרגטות ל-Android 14 (רמת API 34) ומעלה, המערכת מגבילה עוד יותר את הזמנים שבהם אפליקציות יכולות להתחיל פעילויות מהרקע:

  • כשאפליקציה שולחת PendingIntent באמצעות PendingIntent#send() או שיטות דומות, היא צריכה להביע הסכמה אם היא רוצה להעניק לעצמה הרשאות להפעלת פעילות ברקע כדי להפעיל את ה-Intent בהמתנה. כדי להביע הסכמה, האפליקציה צריכה להעביר חבילת ActivityOptions עם setPendingIntentBackgroundActivityStartMode(MODE_BACKGROUND_ACTIVITY_START_ALLOWED).
  • כשאפליקציה גלויה מקשרת שירות של אפליקציה אחרת שנמצאת ברקע באמצעות השיטה bindService(), האפליקציה הגלויה צריכה להביע הסכמה אם היא רוצה להעניק לשירות המקושר את ההרשאות שלה להפעלת פעילות ברקע. כדי להביע הסכמה, האפליקציה צריכה לכלול את הדגל BIND_ALLOW_ACTIVITY_STARTS בקריאה לשיטה bindService().

השינויים האלה מרחיבים את קבוצת ההגבלות הקיימת כדי להגן על המשתמשים. הם מונעים מאפליקציות זדוניות לנצל לרעה ממשקי API כדי להפעיל פעילויות מפריעות מהרקע.

פרצת אבטחה מסוג Path Traversal בקובץ ZIP

באפליקציות שמיועדות ל-Android 14 (רמת יעד API ‏34) ואילך, Android מונע את נקודת החולשה של מעבר נתיב בקובצי ZIP באופן הבא: ZipFile(String) ו-ZipInputStream.getNextEntry() גורמים להצגת השגיאה ZipException אם שמות הרשומות בקובץ ה-ZIP מכילים את הסימן '..' או מתחילים בסימן '/'.

אפליקציות יכולות לבטל את האימות הזה על ידי קריאה ל-dalvik.system.ZipPathValidator.clearCallback().

באפליקציות שמיועדות ל-Android 14 (רמת API ‏34) ואילך, MediaProjection#createVirtualDisplay יוצרת את השגיאה SecurityException באחת מהתרחישים הבאים:

האפליקציה שלכם צריכה לבקש מהמשתמש להביע הסכמה לפני כל סשן צילום. סשן צילום יחיד הוא קריאה יחידה ל-MediaProjection#createVirtualDisplay, וצריך להשתמש בכל מכונה של MediaProjection רק פעם אחת.

טיפול בשינויים בתצורה

אם האפליקציה צריכה להפעיל את MediaProjection#createVirtualDisplay כדי לטפל בשינויים בתצורה (כמו שינוי כיוון המסך או גודל המסך), תוכלו לפעול לפי השלבים הבאים כדי לעדכן את VirtualDisplay למכונה הקיימת של MediaProjection:

  1. קוראים ל-VirtualDisplay#resize עם הרוחב והגובה החדשים.
  2. מספקים Surface חדש עם הרוחב והגובה החדשים ל-VirtualDisplay#setSurface.

רישום של קריאה חוזרת

האפליקציה צריכה לרשום קריאה חוזרת (callback) כדי לטפל במקרים שבהם המשתמש לא נותן הסכמה להמשך סשן הצילום. כדי לעשות זאת, מטמיעים את Callback#onStop ומאפשרים לאפליקציה לשחרר את המשאבים הקשורים (כמו VirtualDisplay ו-Surface).

אם האפליקציה לא תירשם את קריאת החזרה (callback) הזו, MediaProjection#createVirtualDisplay תשליך IllegalStateException כשהאפליקציה תפעיל אותה.

הגבלות מעודכנות שאינן ב-SDK

‫Android 14 כולל רשימות מעודכנות של ממשקי non-SDK מוגבלים, שמבוססות על שיתוף פעולה עם מפתחי Android ועל הבדיקות הפנימיות האחרונות. כשאפשר, אנחנו מוודאים שיש חלופות ציבוריות לפני שאנחנו מגבילים ממשקים שאינם ב-SDK.

אם האפליקציה שלכם לא מטרגטת ל-Android 14, יכול להיות שחלק מהשינויים האלה לא ישפיעו עליכם באופן מיידי. עם זאת, למרות שכרגע אפשר להשתמש בממשקים מסוימים שאינם SDK (בהתאם לרמת ה-API לטירגוט של האפליקציה), שימוש בשיטה או בשדה כלשהם שאינם SDK תמיד כרוך בסיכון גבוה להפסקת הפעולה של האפליקציה.

אם אתם לא בטוחים אם האפליקציה שלכם משתמשת בממשקים שאינם SDK, אתם יכולים לבצע בדיקה לאפליקציה כדי לגלות זאת. אם האפליקציה שלכם מסתמכת על ממשקים שלא נכללים ב-SDK, כדאי להתחיל לתכנן מעבר לחלופות ל-SDK. עם זאת, ברור לנו שיש אפליקציות שבהן יש תרחישי שימוש לגיטימיים בממשקים שאינם SDK. אם אין לכם אפשרות להשתמש בממשק חלופי במקום בממשק שאינו ב-SDK עבור תכונה באפליקציה, עליכם לבקש ממשק API ציבורי חדש.

מידע נוסף על השינויים בגרסה הזו של Android זמין במאמר עדכונים להגבלות על ממשקים שאינם SDK ב-Android 14. מידע נוסף על ממשקים שאינם ב-SDK זמין במאמר הגבלות על ממשקים שאינם ב-SDK.