איך ספקי ספריות יכולים להגדיר כללי שמירה חכמים יותר כדי לאפשר אופטימיזציה של קוד DEX ברמת האפליקציה
משך הקריאה: 6 דקות
כמפתחים של אפליקציות וספריות ל-Android, כולנו שואפים לאותה מטרה: אפליקציות עם ביצועים גבוהים שמספקות חוויית משתמש חלקה. חלק גדול מהשיפור הזה קשור ל-R8, כלי האופטימיזציה של אפליקציות ל-Android. כלי R8 משפר את ביצועי האפליקציה על ידי הסרת קוד שלא בשימוש, וביצוע אופטימיזציה וערפול קוד (obfuscation) של שאר הקוד.
לאחרונה הודענו על ערכי סף חדשים לאופטימיזציה של קוד DEX באפליקציות ובמשחקים ב-Google Play. ערכי הסף האלה עוזרים לשפר את זמני ההפעלה, לצמצם את הזיכרון שבשימוש ולעמוד במחויבות של Android להגן על חוויית המשתמש מפני אפליקציות שמשתמשות בזיכרון רב מדי. הסף הזה חל על אפליקציות ומשחקים, אבל העמידה בו היא באחריות משותפת של כל המערכת – R8 יכול לבצע אופטימיזציה של אפליקציה רק במסגרת הפרמטרים שניתנו לו, כולל כללי השמירה שמצורפים לספריות שהאפליקציה תלויה בהן.
R8 Configuration Analyzer הוא כלי מצוין להערכת אחוזי האופטימיזציה, הכיווץ וההסתרה של האפליקציה, שהם חלק מרכזי בדרישות הטכניות של Google Play. בנוסף למעקב אחרי האחוזים האלה, הכלי לניתוח הגדרות אישיות של R8 גם מציג כללי שמירה לא יעילים שמקורם לא רק באפליקציות, אלא גם בכללי שמירה לצרכנים שכלולים בספריות שהאפליקציות תלויות בהן.
במדריך הזה מוסבר איך לפתור חלק מהבעיות הנפוצות ביותר שספקי ספריות נתקלים בהן, ואיך לשלוח כללים מצומצמים עם ביצועים גבוהים כדי לעזור ללקוחות שלכם לעמוד בדרישות הטכניות של Google Play.
מהם כללי שמירה של צרכנים?
כללי שמירה של צרכנים הם הוראות שמצורפות לספריית Android או JAR, שמציינות ל-R8 אילו חלקים בקוד הספרייה לא יכולים לעבור אופטימיזציה במהלך תהליך הקימפול ברמת האפליקציה. בניגוד לכללי שמירה רגילים שנכתבים על ידי האפליקציה או הספרייה שמשמשת להקטנת פריטי המידע שנוצרו בתהליך הפיתוח, כללי שמירה של צרכנים מוטמעים בתוך ספריות, ומשפיעים על האופן שבו הספרייה מוקטנת במהלך אופטימיזציה של כל האפליקציה. כך מובטח שיעדי ההשתקפות הפנימיים והממשקים המקוריים יישארו ללא שינוי, בלי שמפתח האפליקציה יצטרך לזהות אותם באופן ידני.
כללי שמירה מכוונים וממוקדים של צרכנים הם שיטה מומלצת וחשובה שמועילה גם לספרייה וגם לאפליקציות שצורכות אותה. כללי שמירה רחבים מדי של צרכנים שומרים קוד שלא נמצא בשימוש, וכתוצאה מכך משפיעים על האופטימיזציה והביצועים של האפליקציה. אופטימיזציה של קוד DEX תובנות שנוספו ל-Play Console, המדדים שמפתחי האפליקציות יראו מייצגים את ההשפעה המשולבת של הכללים מהאפליקציה ומהספריות המשולבות שלה.
איזון בין יציבות לביצועים
ספקי ספריות בדרך כלל פועלים מתוך כוונה טובה כשהם מספקים כללי שמירה רחבים לצרכנים. אף אחד לא רוצה שה-SDK שלו יגרום לקריסה בגלל הסרת מחלקה במהלך רפלקציה.
עם זאת, לא מומלץ להשתמש בכללי שמירה שחלים על כל החבילה או בכללים רחבים אחרים כפתרון לטווח ארוך למניעת קריסות, כי הם מגבילים מאוד את פוטנציאל האופטימיזציה של R8 לכל התוכנית של האפליקציה. ריכזנו כאן כמה אסטרטגיות מומלצות שיעזרו לכם להגדיר כללים מצומצמים ובעלי ביצועים גבוהים בלי לפגוע ביציבות:
1. בדיקה והשקה של כללים מצומצמים
כדי לעזור לכם להשיק כללים מצומצמים בביטחון, כדאי לפעול לפי השיטות המומלצות הבאות:
- בדיקה באפליקציה לדוגמה: ההנחיות לבדיקה מקומית בקטע בדיקת האופטימיזציה רלוונטיות גם לאפליקציות לדוגמה. אחרי שמפעילים את R8, בודקים את חוויות השימוש ההכרחיות (CUJ) כדי לוודא שהפונקציונליות פועלת כמו שצריך.
- מריצים את R8 Configuration Analyzer באפליקציה לדוגמה כדי לראות מה מפתחי האפליקציות רואים כשהם בודקים את הגדרות ה-R8 שלהם. הוא מאפשר לכם לראות בקלות את ההשפעות של כללי השמירה על אפליקציות במורד הזרם.
- כדי להעריך את האופטימיזציה של קובץ ה-AAR או ה-JAR, כולל השיטות, המחלקות והשדות שנשמרו, אפשר להשתמש בפקודת הניתוח מ-Android CLI. אתם יכולים להשוות בין המספרים האלה בגרסאות שונות כדי לעקוב אחרי רגרסיות.
- עוקבים אחרי השימוש בגרסאות של הספרייה ואחרי הקריסות ב-Google Play SDK Console.
- כדי לקבל מידע על שיטות מומלצות, אפשר לעיין בהנחיות בנושא אופטימיזציה למפתחי ספריות ובמסמכי התיעוד של R8.
2. שמירה על יעדי השתקפות ו-JNI בלי כללי שמירה רחבים
הפצה של ספרייה עם כללי שמירה רחבים או כללי שמירה שחלים על כל החבילה לא משפיעה רק על ה-SDK שלכם, אלא גם מאלצת את המפתחים לקבל קוד מנופח שמאט את זמן ההפעלה של האפליקציה ומגדיל את נפח ההורדה של האפליקציה, את השימוש בזיכרון ואת שיעורי מקרי ה-ANR. יכול להיות גם שמפתחי אפליקציות שמתמקדים בביצועים יכתבו כללים מותאמים אישית שיחליפו את הכללים שכלולים בספרייה, מה שגם ימנע מהאפליקציות האלה לאמץ עדכונים עתידיים של הספרייה כדי להפחית את הסיכון.
אם ערכת ה-SDK שלכם מטרגטת קוד Native, כמו במשחקים או בעורכי תמונות וסרטונים, צריך לספק כללים לכל המחלקות שמשתמשות ב-JNI. רוב המשחקים פועלים על מנועי משחק כמו Unity ו-Unreal, שמקמפלים את המשחק לקוד Native. קוד ה-Native של המשחק והפלאגין מתקשרים עם ה-framework של Android באמצעות קריאות JNI.
ההערות של Jetpack Keep, שנמצאות עכשיו בגרסת אלפא, יכולות לעזור לצמצם את התחזוקה שנדרשת על ידי השתקפות, בכך שהן מאפשרות להוסיף הערות לשימוש בהשתקפות, שבהן אפשר להשתמש כדי ליצור כללי שמירה בזמן ה-build.
כדאי להשתמש ביצירת קוד במקום ברפלקציה
כדי למנוע קריסות שנגרמות בגלל רפלקציה, הטיפ הכי חשוב שלנו הוא להימנע מרפלקציה ולהשתמש ב-codegen כשאפשר.
Runtime reflection מסתיר את השימוש בקוד מ-R8 במהלך ההידור, ולכן נדרשים כללי שמירה כדי למנוע קריסות. אם אתם משתמשים ב-codegen, הקוד עובר אופטימיזציה במהלך תהליך ה-build, וכך ל-R8 יש את החשיפה הנדרשת כדי לבצע אופטימיזציה של הקוד בצורה בטוחה עם כללי שמירה מינימליים. תרחישים נפוצים שבהם יצירת קוד היא בחירה מצוינת כוללים סריאליזציה ודה-סריאליזציה, והחדרת תלויות (Hilt היא דוגמה לספרייה שמשתמשת ביצירת קוד).
עם זאת, יצירת קוד היא לא הבחירה הנכונה לכל תרחיש. בתבניות כמו יחסי תלות אופציונליים, עדיין צריך להשתמש ברפלקציה. מומלץ לשלב רפלקציה עם כללי שמירה צרים שמגנים רק על נקודות הכניסה הנדרשות, כפי שמתואר בהנחיות בנושא רפלקציה לתמיכה ביחסי תלות אופציונליים.
הגדרת כללים מצומצמים, גם לגרסאות build של ספריות שעברו אופטימיזציה מראש
אם אי אפשר להימנע משימוש ב-reflection, חשוב לוודא שכללי השמירה על נתונים של צרכנים מציינים רק את מה שהספרייה משקפת. כשהספרייה ניגשת למחלקה או לשיטה באופן דינמי, צריך לציין רק את נקודת הכניסה, ו-R8 יטפל בכל השאר. R8 משתמש בנקודות הכניסה כדי ליצור תרשים של הקוד שאליו מפנים, ולהסיר את כל המחלקות, השיטות והשדות שלא מפנים אליהם.
זה נכון גם אם כבר ביצעתם אופטימיזציה או ערפול קוד (obfuscation) של גרסת ה-build של הספרייה, שזו שיטה מצוינת להבטיח SDK קל ובעל ביצועים טובים. מכיוון שהכללים חלים במהלך שלב הקימפול של האפליקציה, R8 עדיין יכול לבצע אופטימיזציה נוספת של הספרייה על סמך המחלקות והשיטות בפועל שבהן משתמשת האפליקציה במורד הזרם. פקודת הניתוח של Android CLI מציגה באופן יזום כללי שמירה ברמת החבילה, גם כאלה שנמצאים בשימוש וגם כאלה שלא, שתורמים לחסימת האופטימיזציה.
הגדרת היקף מצומצם של כללי שמירה לתלויות של צד שלישי
זהו דפוס נפוץ שזיהינו:
-keep public class com.google.android.gms.** { *; }אם אפליקציה שמשלבת את ה-SDK שלכם משתמשת גם בספריית GMS אחרת, וכוללת כלל שמירה כדי להגביל את כמות הקוד שנשמר, הכלל הרחב הזה מחליף אותו, ותורם לניפוח מיותר של האפליקציה.
כשמפעילים ספריות חיצוניות, צריך לתכנן כללי שמירה שישמרו רק את הרכיבים הספציפיים שהספרייה ניגשת אליהם באמצעות reflection. בנוסף, בפועל, ספריות רבות (כולל GMS) כבר כוללות כללי שמירה משלהן לצרכנים. הוספה של כלל שמירה ברמת החבילה יכולה גם להכיל כללי צרכנים שנכתבו בקפידה ובהיקף מצומצם מהספרייה במורד הזרם.
שימוש בכללי שמירה מותנים למתאמים של תהליך בחירת הרשת (Mediation) של מודעות
אם ספריית המודעות נטענת באמצעות מתאמי גישור, עדיין אפשר להשתמש בכללי שמירה מצומצמים. בתרחיש הזה, מומלץ להשתמש בכללי שמירה מותנים כדי לשמור רק תכונות או פורמטים מסוימים אם האפליקציה כוללת את המתאם המתאים. כך R8 עדיין יכול לכווץ תכונות שהאפליקציה לא משתמשת בהן. אפשרות נוספת, במקום לכתוב כללים מורכבים באופן ידני, היא להשתמש בהערות Jetpack Keep כדי להוסיף הערות לקריאות הרפלקטיביות ישירות בקוד המקור וליצור באופן אוטומטי כללי שמירה מותנים של צרכנים, כולל למודולים אופציונליים של תוספים.
הכללים צריכים להיות חלק מהקוד של הצרכן, לא מהתיעוד
כשאתם שולחים כללי צרכן עם הספרייה שלכם, אתם מוודאים שאפליקציות עם גרסה שמופעל בה R8 יכולות להשתמש בספרייה שלכם באופן מיידי ולבצע אופטימיזציה מקסימלית.
אם תציינו כללים בתיעוד, זה יוסיף חיכוך בהגדרה הידנית (במיוחד כי כללי שמירה של צרכנים בחבילה נתמכים ב-AAR וב-JAR כבר שנים) וייצור תקורה של תחזוקה שוטפת. כשמעדכנים את הספרייה (כולל ארגון הקוד מחדש, שינוי שמות של מחלקות ושינוי אופן השימוש ב-reflection), צריך לזכור לעדכן את התיעוד, ובאפליקציות צריך לזכור לבדוק אם יש כללים חדשים. עם הזמן, כשאפליקציות משודרגות דרך כמה גרסאות של הספרייה, הן עשויות לצבור כללי שמירה מדור קודם שכבר לא נחוצים, מה שמוביל לניפוח מיותר של האפליקציה.
3. קריאת דוחות קריסות של גרסאות
יכול להיות שנתקלתם בדוח קריסות לא קריא בגלל קוד מעורפל. כדי לבטל את החסימה של ניתוח קריטי, יכול להיות שתרצו להשתמש ב-keepnames, שמאפשר כיווץ, אבל מונע אופטימיזציות נוספות כמו שינוי שם באפליקציה שמשתמשת בקובץ – הערכים המדויקים שאתם צריכים כשאתם מנפים באגים בדוח קריסות.
לא צריך למנוע אופטימיזציות נוספות כדי לקבל דוחות קריסות קריאים.
Firebase Crashlytics, Play Console ו-Logcat ב-Android Studio מבטלים את הערפול של דוחות הקריסות בשביל מפתחי האפליקציות. כלומר, אם מפתח אפליקציות משתף איתכם דוח קריסות, אתם לא צריכים למנוע ערפול קוד כדי לקרוא אותו.
אם תעלו את קובץ המיפוי ל-SDK Console, תוכלו לראות דוחות קריסות שעברו ביטול ערפול קוד ב-SDK Console.
אופטימיזציה בלי ניחושים
אופטימיזציה של הספרייה לא צריכה להיות משחק של ניסוי וטעייה.
כדי לוודא שהאפליקציות בסביבה העסקית לא נחסמות לאופטימיזציה, ספקי ספריות יכולים להגדיר כללי שמירה לצרכנים.
כשהספריות מספקות כללים טובים יותר, האפליקציות קטנות ומהירות יותר. כדי לעזור לאפליקציות שתלויות בספרייה שלכם לפעול בצורה הטובה ביותר, כדאי להתחיל לבדוק את כללי השמירה של הצרכנים כבר היום.
-
מדריכיםאנחנו נסביר על אופטימיזציה מבוססת-פרופיל, על שיפורים בביצועים של Jetpack Compose ועל שיקולים שקשורים לעבודה מאחורי הקלעים.
Ben Weiss, Breana Tate, Jossi Wolf • משך הקריאה: 8 דקות -
מדריכיםברוכים השבים לסדרת הפוסטים בבלוג "פיתוח אפליקציות חכמות ל-Android", שבה אתם לוקחים אפליקציה בסיסית ל-Android והופכים אותה לחוויה מותאמת אישית, חכמה ופרואקטיבית. בפוסט הקודם שלנו למדתם איך להתחבר למערכת החכמה באמצעות AppFunctions.
Jolanda Verhoef • משך הקריאה: 9 דקות -
מדריכיםMedia3 1.11 זמין. הגרסה הזו מפעילה את רוב אפליקציות המדיה המובילות ל-Android, וכוללת תכונות חדשות, תיקוני באגים ושיפורים ברכיבי ההפעלה, העריכה וממשק המשתמש.
Toni Heidenreich • משך הקריאה: 3 דקות
רוצים לקבל טיפים עדכניים לפיתוח Android ישירות לאימייל כל שבוע?