יצירה וניהול של מכשירים וירטואליים

מכשיר וירטואלי של Android‏ (AVD) הוא הגדרה שמגדירה את המאפיינים של טלפון, טאבלט, Wear OS, Android TV או מכשיר עם מערכת הפעלה לכלי רכב עם Android שרוצים לדמות במכשיר Android לאימולציה. מנהל המכשירים הוא כלי שאפשר להפעיל מ-Android Studio, שעוזר ליצור ולנהל מכונות וירטואליות ל-Android (AVD).

כדי לפתוח את מנהל המכשירים החדש, מבצעים אחת מהפעולות הבאות:

• במסך הפתיחה של Android Studio, בוחרים באפשרות עוד פעולות > מנהל המכשירים הווירטואליים.

• אחרי פתיחת פרויקט, בוחרים באפשרות View > Tool Windows > Device Manager בסרגל התפריטים הראשי, לוחצים על + ואז על Create Virtual Device.

אחרי שתיצרו את המכשירים, תוכלו לראות רשימה של כל המכשירים בחלונית של מנהל המכשירים.

אם אתם רוצים להשתמש במכשירים וירטואליים כדי להריץ את הבדיקות האוטומטיות עם הכלי למדידה (instrumentation) באופן שניתן להתאמה ולניהול עצמי, כדאי לכם להשתמש ב-Gradle Managed Devices.

מידע על מודעות AVD

מכונה וירטואלית ל-Android מכילה פרופיל חומרה, קובץ אימג' של מערכת, אזור אחסון, עיצוב ונכסים אחרים.

מומלץ ליצור מכונה וירטואלית ל-Android (AVD) לכל קובץ אימג' של מערכת שאפליקצייתכם עשויה לתמוך בו, על סמך ההגדרה <uses-sdk> במניפסט.

פרופיל חומרה

פרופיל החומרה מגדיר את המאפיינים של המכשיר כפי שהוא נשלח מהמפעל. מנהל המכשירים כולל פרופילי חומרה מסוימים, כמו מכשירי Pixel, שמוגדרים מראש. אפשר גם להגדיר או להתאים אישית את פרופילי החומרה לפי הצורך.

הגדרת מכשיר שמסומנת בלוגו של Google Play בעמודה חנות Play כוללת גם את האפליקציה של חנות Google Play וגם גישה ל-Google Play Services, כולל הכרטיסייה Google Play בתיבת הדו-שיח אמצעי בקרה מורחבים, שמכילה לחצן נוח לעדכון Google Play Services במכשיר.

מכשירים עם הלוגו הזה וגם עם סוג מכשיר 'טלפון' עומדים גם בתקן CTS, ויכול להיות שהם משתמשים בתמונות מערכת שכוללות את אפליקציית Play Store.

קובצי אימג' של מערכת

קובץ אימג' של מערכת שמסומן בתווית Google APIs כולל גישה לשירותי Google Play.

בכרטיסייה מומלץ מפורטות קובצי אימג' מומלצים למערכת. בכרטיסיות האחרות מופיעה רשימה מלאה יותר. בחלונית השמאלית מתוארת תמונת המערכת שנבחרה.

אם מופיע סמל הורדה לצד קובץ אימג' של מערכת, סימן שהקובץ לא מותקן כרגע במכונה שלכם לפיתוח. לוחצים על הסמל כדי להוריד את קובץ האימג' של המערכת. כדי להוריד קובצי אימג' של מערכות, צריך להיות חיבור לאינטרנט.

רמת ה-API של מכשיר היעד חשובה, כי האפליקציה לא פועלת בתמונת מערכת עם רמת API נמוכה יותר מהרמה שנדרשת לה, כפי שצוין במאפיין minSdk בקובץ המניפסט של האפליקציה. למידע נוסף על הקשר בין רמת ה-API של המערכת לבין minSdk, ראו יצירת גרסאות לאפליקציה.

אם האפליקציה מצהירה על רכיב <uses-library> בקובץ המניפסט, נדרשת לה קובץ אימג' של מערכת שכולל את הספרייה החיצונית הזו. כדי להריץ את האפליקציה במהדמ, יוצרים מכונה וירטואלית ל-Android (AVD) שכוללת את הספרייה הנדרשת. כדי לעשות זאת, יכול להיות שתצטרכו להשתמש ברכיב תוסף לפלטפורמת AVD. לדוגמה, התוסף של Google APIs מכיל את הספרייה של מפות Google.

כדי להבטיח את אבטחת האפליקציות וחוויית שימוש עקבית במכשירים פיזיים, קובצי האימג' של המערכת שכוללים את חנות Google Play חתומים באמצעות מפתח גרסה. המשמעות היא שלא ניתן לקבל הרשאות גישה ברמה גבוהה יותר (root) באמצעות קובצי האימג' האלה.

אם אתם זקוקים להרשאות מורחבות (root) כדי לפתור בעיות באפליקציות, תוכלו להשתמש בתמונות המערכת של Android Open Source Project‏ (AOSP) שלא כוללות אפליקציות או שירותים של Google. לאחר מכן תוכלו להשתמש בפקודות adb root ו-adb unroot כדי לעבור בין הרשאות רגילות להרשאות מורחבות:

  % adb shell
  emu64a:/ $
  emu64a:/ $ exit
  % adb root
  restarting adbd as root
  % adb shell
  emu64a:/ #
  emu64a:/ # exit
  % adb unroot
  restarting adbd as non root
  % adb shell
  emu64a:/ $
  emu64a:/ $ exit
  %
  

הערה: כשמריצים את הפקודה עם רמת הרשאה רגילה, הבקשה של מעטפת הפקודה מסתיימת בתו $, אבל כשמריצים אותה עם הרשאות מוגברות (root), הבקשה של מעטפת הפקודה מסתיימת בתו #.

אזור אחסון

ל-AVD יש אזור אחסון ייעודי במכונה לפיתוח. הוא מאחסן את נתוני המשתמש במכשיר, כמו הגדרות ואפליקציות מותקנות, וגם כרטיס SD ממומש. אם צריך, אפשר להשתמש במנהל המכשירים כדי למחוק את נתוני המשתמש, כך שהמכשיר יהיה עם אותם נתונים כאילו הוא חדש.

עור

סקין של אמולטור קובע את המראה של מכשיר. מנהל המכשירים כולל כמה עיצובים מוגדרים מראש. אפשר גם להגדיר עיצובים משלכם או להשתמש בעיצובים של צדדים שלישיים.

תכונות של AVD ואפליקציות

חשוב לוודא שההגדרה של AVD כוללת את תכונות המכשיר שהאפליקציה שלכם תלויה בהן. בקטע מאפייני פרופיל החומרה ובקטע מאפייני AVD מפורטות רשימות של תכונות שאפשר להגדיר ב-AVD.

יצירת AVD

כדי ליצור מכונה וירטואלית חדשה:

1. פותחים את מנהל המכשירים.
2. לוחצים על Create Device.

   החלון Select Hardware (בחירת חומרה) מופיע.

   

   שימו לב שרק חלק מפרופילי החומרה כוללים את Play Store. הפרופילים האלה תואמים ל-CTS באופן מלא, ויכול להיות שהם ישתמשו בתמונות מערכת שכוללות את אפליקציית Play Store.

3. בוחרים פרופיל חומרה ולוחצים על הבא.

   אם פרופיל החומרה הרצוי לא מופיע, אפשר ליצור או לייבא פרופיל חומרה, כפי שמתואר בקטעים אחרים בדף הזה.

   החלון System Image יופיע.

   
4. בוחרים את קובץ האימג' של המערכת לרמה מסוימת של API ולוחצים על הבא.

החלון Verify Configuration יופיע.


5. משנים את מאפייני ה-AVD לפי הצורך ולוחצים על סיום.

   לוחצים על Show Advanced Settings כדי להציג הגדרות נוספות, כמו העיצוב.

מכשיר ה-AVD החדש מופיע בכרטיסייה Virtual (וירטואלי) של Device Manager (מנהל המכשירים) ובתפריט של מכשיר היעד.

כדי ליצור מכונה וירטואלית של Android (AVD) שמבוססת על עותק:

1. בכרטיסייה Virtual של מנהל המכשירים, לוחצים על Menu (תפריט) ובוחרים באפשרות Duplicate (העתקה).

   יופיע החלון Verify Configuration.

2. לוחצים על הקודם אם צריך לבצע שינויים בחלונות System Image או Select Hardware.
3. מבצעים את השינויים הנדרשים ולוחצים על סיום.

   מכשיר ה-AVD מופיע בכרטיסייה Virtual (וירטואלי) של Device Manager.

יצירת פרופיל חומרה

מנהל המכשירים מספק פרופילי חומרה מוגדרים מראש למכשירים נפוצים, כך שתוכלו להוסיף אותם בקלות להגדרות ה-AVD. אם צריך להגדיר מכשיר אחר, אפשר ליצור פרופיל חומרה חדש.

אפשר להגדיר פרופיל חומרה חדש מההתחלה או להעתיק פרופיל חומרה כנקודת התחלה. לא ניתן לערוך את פרופילי החומרה שמוגדרים מראש.

כדי ליצור פרופיל חומרה חדש מהתחלה:

1. בחלון Select Hardware לוחצים על New Hardware Profile.

2. בחלון Configure Hardware Profile, משנים את מאפייני פרופיל החומרה לפי הצורך.

   
3. לוחצים על סיום.

   פרופיל החומרה החדש מופיע בחלון Select Hardware. כדי ליצור מכונה וירטואלית שמשתמשת בפרופיל החומרה, לוחצים על הבא או על ביטול כדי לחזור לכרטיסייה Virtual או לתפריט של מכשיר היעד.

כדי ליצור פרופיל חומרה באמצעות עותק כבסיס:

1. בחלון Select Hardware בוחרים פרופיל חומרה ולוחצים על Clone Device, או לוחצים לחיצה ימנית על פרופיל חומרה ובוחרים באפשרות Clone.

2. בחלון Configure Hardware Profile, משנים את מאפייני פרופיל החומרה לפי הצורך.
3. לוחצים על סיום.

פרופיל החומרה החדש מופיע בחלון Select Hardware. כדי ליצור מכונה וירטואלית שמשתמשת בפרופיל החומרה, לוחצים על הבא או על ביטול כדי לחזור לכרטיסייה Virtual או לתפריט של מכשיר היעד.

עריכה של נכסי AVD קיימים

אפשר לבצע את הפעולות הבאות ב-AVD בכרטיסייה Virtual של Device Manager:

• כדי לערוך מכונה וירטואלית, לוחצים על עריכת המכונה הווירטואלית הזו ומבצעים את השינויים.
• כדי למחוק מכונה וירטואלית של Android, לוחצים על תפריט ובוחרים באפשרות מחיקה.
• כדי להציג את קובצי ה-INI ו-IMG המשויכים של AVD בדיסק, לוחצים על Menu (תפריט) ובוחרים באפשרות Show on Disk (הצגה בדיסק).
• כדי להציג את פרטי ההגדרה של AVD שאפשר לכלול בדוחות באגים לצוות Android Studio, לוחצים על תפריט ובוחרים באפשרות הצגת פרטים.

עריכה של פרופילי חומרה קיימים

אי אפשר לערוך או למחוק את פרופילי החומרה שהועלו מראש, אבל אפשר לבצע את הפעולות הבאות על פרופילי חומרה אחרים בחלון Select Hardware:

• כדי לערוך פרופיל חומרה, בוחרים בו ולוחצים על Edit Device. אפשר גם ללחוץ לחיצה ימנית על פרופיל חומרה ולבחור באפשרות עריכה. לאחר מכן מבצעים את השינויים הרצויים.
• כדי למחוק פרופיל חומרה, לוחצים עליו לחיצה ימנית ובוחרים באפשרות מחיקה.

הפעלה והפסקה של אמולטור ומחיקת נתונים

בכרטיסייה Virtual אפשר לבצע את הפעולות הבאות במהדמ:

• כדי להפעיל אמולטור שמשתמש ב-AVD, לוחצים על Launch (הפעלה) .
• כדי לעצור אמולטור שפועל, לוחצים על תפריט ובוחרים באפשרות עצירה.
• כדי למחוק את הנתונים של אמולטור, לוחצים על תפריט ובוחרים באפשרות מחיקה של הנתונים.

ייבוא וייצוא של פרופילי חומרה

בחלון Select Hardware אפשר לייבא ולייצא פרופילי חומרה באופן הבא:

• כדי לייבא פרופיל חומרה, לוחצים על ייבוא פרופילי חומרה ובוחרים את קובץ ה-XML במחשב שמכיל את ההגדרה.
• כדי לייצא פרופיל חומרה, לוחצים עליו לחיצה ימנית ובוחרים באפשרות ייצוא. מציינים את המיקום שבו רוצים לשמור את קובץ ה-XML שמכיל את ההגדרה.

מאפייני AVD

ההגדרה של AVD מציינת את האינטראקציה בין מחשב הפיתוח לבין הסימולטור, וגם את המאפיינים שרוצים לשנות בפרופיל החומרה. אפשר לציין את המאפיינים הבאים להגדרות AVD בחלון Verify Configuration. המאפיינים שמסומנים בתווית (מתקדם) מוצגים רק אם לוחצים על הצגת הגדרות מתקדמות.

מאפייני ההגדרה של AVD מבטלים את ההגדרות של פרופיל החומרה, ומאפייני הסימולטור שאתם מגדירים בזמן שהוא פועל מבטלים את שניהם.

טבלה 1. מאפייני ההגדרה של AVD

נכס AVD	תיאור
שם AVD	נותנים שם ל-AVD. השם יכול להכיל אותיות רישיות או קטנות, מספרים, נקודות, קווים תחתונים, סוגריים, מקפים ורווחים. שם הקובץ שבו מאוחסנת ההגדרה של ה-AVD נגזר משם ה-AVD.
מזהה AVD (מתקדם)	הצגת מזהה ה-AVD. מזהה ה-AVD נגזר משם ה-AVD. אפשר להשתמש במזהה כדי להפנות ל-AVD משורת הפקודה.
פרופיל חומרה	לוחצים על Change כדי לבחור פרופיל חומרה אחר בחלון Select Hardware.
קובץ אימג' של המערכת	לוחצים על Change כדי לבחור קובץ אימג' אחר של מערכת בחלון System Image. כדי להוריד קובץ אימג' חדש, נדרש חיבור פעיל לאינטרנט.
הדרכה לסטארט-אפים	בוחרים אפשרות לכיוון הראשוני של הסימולטור: לאורך: כיוון גבוה יותר מאשר רחב לרוחב: כיוון רחב יותר מאשר גבוה אפשרות מופעלת רק אם היא נתמכת בפרופיל החומרה. כשמריצים את ה-AVD במה emultor, אפשר לשנות את הכיוון אם יש תמיכה בפרופיל החומרה גם בכיוון לאורך וגם בכיוון לרוחב.
מצלמה (מתקדם)	בוחרים אפשרות לכל מצלמה מופעלת. ההגדרות Emulated ו-VirtualScene יוצרות תמונה שנוצרה על ידי תוכנה, ואילו ההגדרה Webcam משתמשת במצלמת האינטרנט של מחשב הפיתוח כדי לצלם תמונה. אפשרויות המצלמה זמינות רק אם יש תמיכה במצלמה בפרופיל החומרה. הן לא זמינות ב-Wear OS, ב-Android TV או ב-Google TV.
רשת: מהירות (מתקדם)	בוחרים פרוטוקול רשת כדי לקבוע את מהירות העברת הנתונים: GSM: מערכת גלובלית לתקשורת ניידת HSCSD: High-Speed Circuit-Switched Data (נתונים במעגלים במהירות גבוהה) GPRS: Generic Packet Radio Service EDGE: Enhanced Data rates for GSM Evolution (שיעורי נתונים משופרים ל-GSM Evolution) UMTS: Universal Mobile Telecommunications System (מערכת תקשורת אוניברסלית לנייד) HSDPA: High-Speed Downlink Packet Access (גישה לחבילות בנתיב ירידה במהירות גבוהה) LTE: Long-Term Evolution מלא (ברירת המחדל): העברת הנתונים במהירות המרבית שהמחשב מאפשר.
רשת: זמן אחזור (מתקדם)	בוחרים פרוטוקול רשת כדי לקבוע את משך הזמן שלוקח לפרוטוקול להעביר חבילה של נתונים מנקודה אחת לנקודה אחרת.
ביצועים במצב הדמיה: גרפיקה	בוחרים את אופן העיבוד של הגרפיקה במהלך ההרצה במהדורת האדמין: חומרה: שימוש בכרטיס הגרפי של המחשב כדי לקבל עיבוד מהיר יותר. תוכנה: הדמיה של הגרפיקה בתוכנה. האפשרות הזו שימושית אם נתקלת בבעיה בעיבוד (רינדור) בכרטיס הגרפי. אוטומטית: מאפשרת למהדר להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר על סמך הכרטיס הגרפי שלכם.
ביצועים של מכונה וירטואלית: אפשרות הפעלה (מתקדם)	בוחרים את אופן האתחול של ה-AVD: הפעלה מחדש: המכשיר מופעל בכל פעם ממצב כבוי. הפעלה מהירה: המכשיר טוען את מצב המכשיר מקובץ snapshot ששמור.
ביצועים במצב אמולציה: מעבד עם כמה ליבות (מתקדם)	בוחרים את מספר ליבות המעבד במחשב שרוצים להשתמש בהן בסימולטור. שימוש בעוד ליבות מעבד מאיץ את המהירות של הסימולטור.
זיכרון ואחסון: RAM (מתקדם)	לשנות את כמות ה-RAM במכשיר שמוגדרת על ידי יצרן החומרה. הגדלת הגודל צורכת יותר משאבים במחשב, אבל מאפשרת להפעיל את הסימולטור מהר יותר. מזינים את גודל ה-RAM ובוחרים את היחידות: B (בייט), KB (קילובייט), MB (מגהבייט), GB (גיגהבייט) או TB (טרהבייט).
זיכרון ואחסון: ערימה של מכונה וירטואלית (מתקדם)	שינוי של גודל האשפה ב-VM שהוגדר על ידי יצרן החומרה. מזינים את גודל האשפה ובוחרים את היחידות: B (בייט), KB (קילובייט), MB (מגהבייט), GB (גיגהבייט) או TB (טרהבייט).
זיכרון ואחסון: אחסון פנימי (מתקדם)	לשנות את נפח הזיכרון הלא נשלף שזמין במכשיר, שהוגדר על ידי יצרן החומרה. מזינים את הגודל ובוחרים את היחידות: B (בייט), KB (קילובייט), MB (מגהבייט), GB (גיגהבייט) או TB (טרהבייט).
זיכרון ואחסון: כרטיס SD (מתקדם)	מציינים את נפח הזיכרון הנשלף שזמין לאחסון נתונים במכשיר. כדי להשתמש בכרטיס SD וירטואלי שמנוהל על ידי Android Studio, בוחרים באפשרות Studio-managed, מזינים את הגודל ובוחרים את היחידות: B (בייט), KB (קילובייט), MB (מגהבייט), GB (גיגהבייט) או TB (טרהבייט). מומלץ להשתמש במצלמה עם נפח אחסון של 100MB לפחות. כדי לנהל את המרחב בקובץ, בוחרים באפשרות קובץ חיצוני ולוחצים על ... כדי לציין את הקובץ והמיקום. מידע נוסף זמין במאמר mksdcard ובספריית הנתונים של AVD.
מסגרת המכשיר: הפעלת מסגרת המכשיר	בוחרים אם להציג מסגרת סביב חלון המהדרג שמחקה את המראה של מכשיר אמיתי.
הגדרת עור בהתאמה אישית (מתקדם)	בוחרים גרפיקה שתקבע איך המכשיר ייראה במהלך ההצגה במהדמ. אם מציינים גודל מסך גדול מדי ל-skin, יכול להיות שהמסך יהיה חתוך ולא תראו את כל המסך. מידע נוסף זמין בקטע יצירת סקין למהדר.
מקלדת: הפעלת קלט מקלדת (מתקדם)	בוחרים באפשרות הזו כדי להשתמש במקלדת החומרה כדי לבצע פעולות במהלך האינטראקציה עם הסימולטור. האפשרות הזו מושבתת ב-Wear OS וב-Android TV.

מאפייני פרופיל החומרה

אפשר לציין את המאפיינים הבאים של פרופילי חומרה בחלון Configure Hardware Profile. מאפייני ההגדרה של AVD מבטלים את המאפיינים של פרופיל החומרה, ומאפייני הסימולטור שאתם מגדירים בזמן שהסימולטור פועל מבטלים את שניהם.

אי אפשר לערוך את פרופילי החומרה המוגדרים מראש שכלולים ב-Device Manager. עם זאת, אפשר להעתיק את הפרופילים ולערוך את העותקים.

חלק מהמאפיינים מושבתים בחלק מסוגי המכשירים. לדוגמה, הנכס 'עגול' זמין רק במכשירי Wear OS.

טבלה 2. מאפייני ההגדרה של פרופיל החומרה

מאפיין של פרופיל חומרה	תיאור
שם המכשיר	נותנים שם לפרופיל החומרה. השם יכול להכיל אותיות רישיות או קטנות, מספרים, נקודות, קווים תחתונים, סוגריים ורווחים. שם הקובץ שבו מאוחסן פרופיל החומרה נגזר משם פרופיל החומרה.
סוג המכשיר	בוחרים אחת מהאפשרויות הבאות: טלפון/טאבלט Wear OS Android TV Google TV מכשיר ChromeOS Android Automotive
מסך: גודל המסך	מציינים את הגודל הפיזי של המסך באינצ', נמדד באלכסון. אם התמונה גדולה יותר ממסך המחשב, היא תצטמצם בזמן ההפעלה.
מסך: רזולוציית מסך	מזינים רוחב וגובה בפיקסלים כדי לציין את המספר הכולל של הפיקסלים במסך המדומה.
מסך: עגול	בוחרים באפשרות הזו אם למכשיר יש מסך עגול, כמו חלק ממכשירי Wear OS.
זיכרון: RAM	מזינים את גודל ה-RAM של המכשיר ובוחרים את היחידות: B (בייט),‏ KB (קילובייט),‏ MB (מגהבייט),‏ GB (גיגהבייט) או TB (טרהבייט).
קלט: יש לחצנים פיזיים (חזרה/דף הבית/תפריט)	בוחרים באפשרות הזו אם במכשיר יש לחצני ניווט בחומרה. צריך לבטל את הסימון שלה אם הלחצנים האלה מוטמעים בתוכנה בלבד. אם בוחרים באפשרות הזו, הלחצנים לא מופיעים במסך. בכל מקרה, אפשר להשתמש בחלונית הצדדית של הסימולטור כדי לדמות לחיצה על הלחצנים.
קלט: יש מקלדת חומרה	בוחרים באפשרות הזו אם למכשיר יש מקלדת חומרה. אם הוא לא מופיע, מבטלים את הבחירה בו. אם בוחרים באפשרות הזו, המקלדת לא מופיעה במסך. בכל מקרה, תוכלו להשתמש במקלדת של המחשב כדי לשלוח הקשות למהדר.
קלט: סגנון ניווט	בוחרים אחת מהאפשרויות הבאות: ללא: אין אמצעי בקרה בחומרה. הניווט מתבצע באמצעות תוכנה. לחצני חיצים (D-pad): תמיכה במקשי החיצים. Trackball גלגל האפשרויות האלה הן לאמצעי בקרה בחומרה במכשיר עצמו. עם זאת, האירועים שנשלחים למכשיר על ידי בקר חיצוני הם זהים.
מצבי המכשיר הנתמכים	בוחרים אחת מהאפשרויות או את שתיהן: לאורך: כיוון גבוה יותר מאשר רחב לרוחב: כיוון רחב יותר מאשר גבוה צריך לבחור אפשרות אחת לפחות. אם בוחרים בשתי האפשרויות, אפשר לעבור בין כיוונים במהלך ההדמיה.
מצלמות	כדי להפעיל את המצלמה, בוחרים באחת מהאפשרויות הבאות או בשתיהן: מצלמה אחורית: העדשה פונה לכיוון הרחוק מהמשתמש. מצלמה קדמית: העדשה שמול המשתמש אם המצלמה מופעלת, תוכלו להשתמש באינטרנט של המחשב לצורכי פיתוח או בתמונה שסופקה על ידי הסימולטור כדי לדמות צילום תמונה, בהתאם לאפשרויות שתבחרו בהגדרת ה-AVD.
חיישנים: מד תאוצה	בוחרים באפשרות הזו אם למכשיר יש חומרה שעוזרת לו לקבוע את הכיוון שלו.
חיישנים: ג'ירוסקופ	צריך לבחור באפשרות הזו אם במכשיר יש חומרה שמזהה סיבוב או פיתול. בשילוב עם מד תאוצה, ג'ירוסקופ יכול לספק זיהוי כיוון חלק יותר ולתמוך במערכת כיוון עם שישה צירים.
חיישנים: GPS	בוחרים באפשרות הזו אם במכשיר יש חומרה שתומכת במערכת הניווט שמבוססת על לוויינים של מערכת המיקום הגלובלית (GPS).
חיישנים: חיישן קירבה	בוחרים באפשרות הזו אם במכשיר יש חומרה שמזהה מתי הוא קרוב לפנים של המשתמש במהלך שיחת טלפון, כדי להשבית את הקלט מהמסך.
עור ברירת המחדל	בוחרים גרפיקת ממשק שמגדירה את המראה של המכשיר כשמוצג במהדורת האדמולטור. אם מציינים גודל מסך גדול מדי לרזולוציה, יכול להיות שהמסך יהיה חתוך ולא תראו את כל המסך. מידע נוסף זמין בקטע הבא בנושא יצירת סקין למהדר.

יצירת סקין של אמולטור

סקין של אמולטור Android הוא אוסף קבצים שמגדירים את הרכיבים החזותיים ואת רכיבי הבקרה של תצוגת האמולטור. אם הגדרות העיצוב שזמינות בהגדרות של AVD לא עומדות בדרישות שלכם, תוכלו ליצור הגדרת עיצוב מותאמת אישית משלכם ולהחיל אותה על ה-AVD.

כל סקין של אמולטור מכיל:

• קובץ hardware.ini
• קובצי פריסה לכיוונים ולתצורות פיזיות נתמכים
• קובצי תמונה לרכיבי תצוגה, כמו רקע, מפתחות ולחצנים

כדי ליצור גרפיקת עור בהתאמה אישית ולהשתמש בה:

1. יוצרים ספרייה שבה אפשר לשמור את קובצי התצורה של העיצוב.
2. מגדירים את המראה החזותי של העטיפה בקובץ טקסט בשם layout. הקובץ הזה מגדיר מאפיינים רבים של העיצוב, כמו הגודל ונכסי התמונות של לחצנים ספציפיים. לדוגמה:

   parts {
       device {
           display {
               width   320
               height  480
               x       0
               y       0
           }
       }
   
       portrait {
           background {
               image background_port.png
           }
   
           buttons {
               power {
                   image  button_vertical.png
                   x 1229
                   y 616
               }
           }
       }
       ...
   }
   

3. מוסיפים לאותה ספרייה קובצי bitmap של תמונות המכשיר.
4. מציינים הגדרות נוספות של המכשיר ספציפיות לחומרה בקובץ INI של הגדרות המכשיר, כמו hw.keyboard ו-hw.lcd.density.
5. מעבירים לארכיון את הקבצים בתיקיית העיצוב ובוחרים את קובץ הארכיון כעיצוב בהתאמה אישית.

מידע מפורט יותר על יצירת סקינים למהדמרים זמין ב מפרטים של קובצי סקינים למהדמרי Android בקוד המקור של הכלים.