כדי לתת למשתמשים יותר שליטה על הקבצים שלהם ולהגביל את העומס בקבצים, ב-Android 10 הושקה פרדיגמת אחסון חדשה לאפליקציות שנקראת נפח אחסון ייעודי לאפליקציות. נפח אחסון ייעודי לאפליקציות משנה את האופן שבו אפליקציות מאחסנות קבצים וניגשות אליהם באחסון החיצוני של המכשיר. כדי לעזור לכם להעביר את האפליקציה לתמיכה בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, כדאי לפעול לפי השיטות המומלצות לתרחישים נפוצים של שימוש באחסון שמפורטות במסמך הזה. תרחישי השימוש מחולקים לשתי קטגוריות: טיפול בקובצי מדיה וטיפול בקבצים שאינם קובצי מדיה.
במקרים רבים, האפליקציה יוצרת קבצים שאפליקציות אחרות לא צריכות לגשת אליהם, או שלא אמורות לגשת אליהם. המערכת מספקת מיקומי אחסון ספציפיים לאפליקציות כדי לנהל קבצים כאלה.
במדריכי ההדרכה בנושא אחסון מוסבר איך לאחסן קבצים ב-Android ולגשת אליהם.
טיפול בקובצי מדיה
בקטע הזה מתוארים כמה מהתרחישים הנפוצים לטיפול בקובצי מדיה (קובצי וידאו, תמונות ואודיו) ומוסברת הגישה הכללית שבה האפליקציה יכולה להשתמש. בטבלה הבאה מופיע סיכום של כל אחד מהתרחישים לדוגמה, וקישורים לכל אחד מהקטעים שמכילים פרטים נוספים.
| תרחיש שימוש | סיכום |
|---|---|
| הצגת כל קובצי התמונות או הסרטונים | הגישה הזו זהה בכל הגרסאות של Android. |
| הצגת תמונות או סרטונים מתיקייה מסוימת | הגישה הזו זהה בכל הגרסאות של Android. |
| גישה לנתוני מיקום מתמונות | אם האפליקציה משתמשת בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, צריך להשתמש בגישה אחת. אם האפליקציה שלכם לא משתמשת בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, תצטרכו להשתמש בגישה אחרת. |
| הגדרת מיקום אחסון להורדות חדשות | אם האפליקציה משתמשת בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, צריך להשתמש בגישה אחת. אם האפליקציה שלכם לא משתמשת בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, תצטרכו להשתמש בגישה אחרת. |
| ייצוא קובצי מדיה של משתמשים למכשיר | הגישה הזו זהה בכל הגרסאות של Android. |
| שינוי או מחיקה של כמה קובצי מדיה בפעולה אחת | ב-Android 11, משתמשים בגישה אחת. ב-Android 10, צריך לבטל את ההסכמה לשימוש בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות ולהשתמש בגישה של Android 9 וגרסאות קודמות. |
| ייבוא תמונה אחת שכבר קיימת | הגישה הזו זהה בכל הגרסאות של Android. |
| צילום תמונה אחת | הגישה הזו זהה בכל הגרסאות של Android. |
| שיתוף קובצי מדיה עם אפליקציות אחרות | הגישה הזו זהה בכל הגרסאות של Android. |
| שיתוף קובצי מדיה עם אפליקציה ספציפית | הגישה הזו זהה בכל הגרסאות של Android. |
| גישה לקבצים מקוד או מספריות שמשתמשים בנתיבי קבצים ישירים | ב-Android 11, משתמשים בגישה אחת. ב-Android 10, צריך לבטל את ההסכמה לשימוש בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות ולהשתמש בגישה של Android 9 וגרסאות קודמות. |
הצגת קובצי תמונות או סרטונים מכמה תיקיות
שליחת שאילתה לאוסף מדיה באמצעות query() API. כדי לסנן או למיין את קובצי המדיה, משנים את הפרמטרים projection, selection, selectionArgs ו-sortOrder.
להציג תמונות או סרטונים מתיקייה מסוימת
כדאי להשתמש בגישה הזו:
- מבקשים את ההרשאה
READ_EXTERNAL_STORAGEלפי השיטות המומלצות שמפורטות במאמר בקשת הרשאות שניתנות לאפליקציה. - אחזור קובצי מדיה על סמך הערך של
MediaColumns.DATA, שמכיל את הנתיב המוחלט של מערכת הקבצים לפריט המדיה בדיסק.
גישה לנתוני מיקום מתמונות
אם האפליקציה משתמשת בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, צריך לפעול לפי השלבים שמפורטים בקטע פרטי מיקום בתמונות במדריך לאחסון מדיה.
הגדרת מיקום האחסון להורדות חדשות
אם האפליקציה שלכם משתמשת בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, חשוב לשים לב למיקום שבו אתם בוחרים לאחסן קובצי מדיה שאתם מורידים.
אם אפליקציות אחרות דורשות גישה לקבצים, כדאי להשתמש באוספי מדיה מוגדרים היטב להורדות או לאוספי מסמכים.
ב-Android מגרסה 11 ואילך, לאפליקציות אחרות אין גישה לקבצים שבספרייה החיצונית הספציפית לאפליקציה, גם אם משתמשים ב-DownloadManager כדי לאחזר את הקבצים האלה.
ייצוא קובצי מדיה של משתמשים למכשיר
הגדירו מיקום ברירת מחדל מתאים לאחסון קובצי מדיה של משתמשים:
- לאפשר למשתמשים לבחור אם קובצי המדיה שלהם יהיו ניתנים לקריאה על ידי אפליקציות אחרות, באמצעות אחסון ספציפי לאפליקציה או נפח אחסון משותף.
- לאפשר למשתמשים לייצא קבצים מספריות ספציפיות לאפליקציה למיקום נגיש יותר באופן כללי. משתמשים באוספי התמונות, הסרטונים והאודיו של MediaStore כדי לייצא קובצי מדיה לגלריה של המכשיר.
לשנות או למחוק כמה קובצי מדיה בפעולה אחת
לשלב לוגיקה שמבוססת על גרסאות Android שבהן האפליקציה פועלת.
בגרסת Android 11
כדאי להשתמש בגישה הזו:
- יוצרים intent בהמתנה לבקשת הכתיבה או המחיקה של האפליקציה באמצעות
MediaStore.createWriteRequest()אוMediaStore.createTrashRequest(), ואז מבקשים מהמשתמש הרשאה לערוך קבוצת קבצים על ידי הפעלת ה-intent הזה. בודקים את התשובה של המשתמש:
- אם ההרשאה ניתנה, ממשיכים בפעולת השינוי או המחיקה.
- אם ההרשאה לא ניתנה, מסבירים למשתמש למה התכונה באפליקציה צריכה את ההרשאה.
כאן מוסבר איך לנהל קבוצות של קובצי מדיה באמצעות השיטות האלה, שזמינות ב-Android מגרסה 11 ואילך.
עם מערכת ההפעלה Android 10
אם האפליקציה מטרגטת את Android 10 (רמת API 29), צריך לבטל את ההסכמה לשימוש בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות ולהמשיך להשתמש בגישה של Android 9 וגרסאות קודמות כדי לבצע את הפעולה הזו.
מערכת ההפעלה Android 9 או גרסה ישנה יותר
כדאי להשתמש בגישה הזו:
- מבקשים את ההרשאה
WRITE_EXTERNAL_STORAGEלפי השיטות המומלצות שמפורטות במאמר בקשת הרשאות שניתנות לאפליקציה. - משתמשים ב-API
MediaStoreכדי לשנות או למחוק את קובצי המדיה.
ייבוא תמונה אחת שכבר קיימת
כשרוצים לייבא תמונה אחת שכבר קיימת (לדוגמה, כדי להשתמש בה כתמונה לפרופיל של משתמש), האפליקציה יכולה להשתמש בממשק המשתמש שלה לפעולה, או להשתמש בכלי המערכת לבחירת מדיה.
הצגת ממשק משתמש משלכם
כדאי להשתמש בגישה הזו:
- מבקשים את ההרשאה
READ_EXTERNAL_STORAGEלפי השיטות המומלצות שמפורטות במאמר בקשת הרשאות שניתנות לאפליקציה. - משתמשים ב-API של
query()כדי לשלוח שאילתה לאוסף מדיה. - מציגים את התוצאות בממשק המשתמש המותאם אישית של האפליקציה.
שימוש בכלי המערכת לבחירת מדיה
משתמשים ב-Intent ACTION_GET_CONTENT, שמבקש מהמשתמש לבחור תמונה לייבוא.
אם אתם רוצים לסנן את סוגי התמונות שכלי המערכת לבחירת מדיה מציג למשתמש, אתם יכולים להשתמש ב-setType() או ב-EXTRA_MIME_TYPES.
צילום תמונה אחת
כשרוצים לצלם תמונה אחת לשימוש באפליקציה (למשל, כדי להשתמש בה כתמונת הפרופיל של המשתמש), משתמשים ב-intent ACTION_IMAGE_CAPTURE כדי לבקש מהמשתמש לצלם תמונה באמצעות המצלמה של המכשיר. המערכת שומרת את התמונה שצולמה בטבלה MediaStore.Images.
שיתוף קובצי מדיה עם אפליקציות אחרות
כדי להוסיף רשומות ישירות ל-MediaStore, משתמשים ב-method insert(). מידע נוסף זמין בקטע הוספת פריט במדריך לאחסון מדיה.
שיתוף קובצי מדיה עם אפליקציה ספציפית
משתמשים ברכיב FileProvider של Android, כמו שמתואר במדריך הגדרת שיתוף קבצים.
גישה לקבצים מקוד או מספריות שמשתמשים בנתיבי קבצים ישירים
לשלב לוגיקה שמבוססת על גרסאות Android שבהן האפליקציה פועלת.
בגרסת Android 11
כדאי להשתמש בגישה הזו:
- מבקשים את ההרשאה
READ_EXTERNAL_STORAGEלפי השיטות המומלצות שמפורטות במאמר בקשת הרשאות שניתנות לאפליקציה. - לגשת לקבצים באמצעות נתיבי קבצים ישירים.
מידע נוסף זמין בקטע בנושא פתיחת קובצי מדיה באמצעות נתיבי קבצים ישירים.
עם מערכת ההפעלה Android 10
אם האפליקציה מטרגטת את Android 10 (רמת API 29), צריך לבטל את ההסכמה לשימוש בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות ולהמשיך להשתמש בגישה של Android 9 וגרסאות קודמות כדי לבצע את הפעולה הזו.
מערכת ההפעלה Android 9 או גרסה ישנה יותר
כדאי להשתמש בגישה הזו:
- מבקשים את ההרשאה
WRITE_EXTERNAL_STORAGEלפי השיטות המומלצות שמפורטות במאמר בקשת הרשאות שניתנות לאפליקציה. - לגשת לקבצים באמצעות נתיבי קבצים ישירים.
טיפול בקבצים שהם לא קובצי מדיה
בקטע הזה מתוארים כמה מהתרחישים הנפוצים לטיפול בקבצים שאינם קובצי מדיה, ומוסברת הגישה הכללית שבה האפליקציה יכולה להשתמש. בטבלה הבאה מופיע סיכום של כל אחד מתרחישי השימוש האלה, וקישורים לכל אחד מהקטעים שמכילים פרטים נוספים.
| תרחיש שימוש | סיכום |
|---|---|
| פתיחת קובץ מסמך | הגישה הזו זהה בכל הגרסאות של Android. |
| כתיבה בקבצים בנפחי אחסון משניים | ב-Android 11, משתמשים בגישה אחת. ב-Android מגרסה 10 ומטה צריך להשתמש בגישה אחרת. |
| העברת קבצים קיימים ממיקום אחסון מדור קודם | כדאי להעביר את הקבצים לנפח אחסון ייעודי לאפליקציות כשאפשר. לבטל את ההסכמה לשימוש בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות ב-Android 10, אם צריך. |
| שיתוף תוכן עם אפליקציות אחרות | הגישה הזו זהה בכל הגרסאות של Android. |
| שמירת קבצים שהם לא מדיה במטמון | הגישה הזו זהה בכל הגרסאות של Android. |
| ייצוא קבצים שהם לא קובצי מדיה למכשיר | אם האפליקציה משתמשת בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, צריך להשתמש בגישה אחת. אם האפליקציה שלכם לא משתמשת בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, תצטרכו להשתמש בגישה אחרת. |
פתיחת קובץ מסמך
משתמשים ב-Intent ACTION_OPEN_DOCUMENT כדי לבקש מהמשתמש לבחור קובץ לפתיחה באמצעות כלי המערכת לבחירת מדיה. אם רוצים לסנן את סוגי הקבצים שכלי המערכת לבחירת מדיה יציג למשתמש, אפשר להשתמש ב-setType() או ב-EXTRA_MIME_TYPES.
לדוגמה, אפשר למצוא את כל קובצי ה-PDF, ה-ODT וה-TXT באמצעות הקוד הבא:
Kotlin
startActivityForResult(
Intent(Intent.ACTION_OPEN_DOCUMENT).apply {
addCategory(Intent.CATEGORY_OPENABLE)
type = "*/*"
putExtra(Intent.EXTRA_MIME_TYPES, arrayOf(
"application/pdf", // PDF files
"application/vnd.oasis.opendocument.text", // ODT files
"text/plain" // TXT files
))
},
REQUEST_CODE
)
Java
Intent intent = new Intent(Intent.ACTION_OPEN_DOCUMENT);
intent.addCategory(Intent.CATEGORY_OPENABLE);
intent.setType("*/*");
intent.putExtra(Intent.EXTRA_MIME_TYPES, new String[] {
"application/pdf", // PDF files
"application/vnd.oasis.opendocument.text", // ODT files
"text/plain" // TXT files
});
startActivityForResult(intent, REQUEST_CODE);
כתיבה לקבצים בנפחי אחסון משניים
אמצעי אחסון משניים כוללים כרטיסי SD. אפשר לגשת למידע על נפח אחסון נתון באמצעות המחלקה StorageVolume.
לשלב לוגיקה שמבוססת על גרסת Android שבה האפליקציה פועלת.
בגרסת Android 11
כדאי להשתמש בגישה הזו:
- משתמשים במודל נפח אחסון ייעודי לאפליקציות.
- מטרגטות את Android 10 (רמת API 29) או גרסאות קודמות.
- מצהירים על ההרשאה
WRITE_EXTERNAL_STORAGE. - מבצעים אחת מהפעולות הבאות:
- גישה לקבצים באמצעות
MediaStoreAPI. - גישה ישירה לנתיב באמצעות ממשקי API כמו
Fileאוfopen().
- גישה לקבצים באמצעות
מערכת ההפעלה Android מגרסה 10 ומטה
משתמשים ב-Storage Access Framework, שמאפשר למשתמשים לבחור את המיקום בנפח אחסון משני שבו האפליקציה יכולה לכתוב את הקובץ.
העברת קבצים קיימים ממיקום אחסון מדור קודם
ספרייה נחשבת למיקום אחסון מדור קודם אם היא לא ספרייה ספציפית לאפליקציה או ספרייה ציבורית משותפת. אם האפליקציה יוצרת קבצים או משתמשת בקבצים במיקום אחסון מדור קודם, מומלץ להעביר את קובצי האפליקציה למיקומים שאפשר לגשת אליהם באמצעות נפח אחסון ייעודי לאפליקציות, ולבצע את השינויים הנדרשים באפליקציה כדי לעבוד עם קבצים בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות.
שמירה על הגישה למיקום האחסון הקודם לצורך העברת נתונים
האפליקציה צריכה לשמור על גישה למיקום האחסון הקודם כדי להעביר את קובצי האפליקציה למיקומים שאפשר לגשת אליהם באמצעות נפח אחסון ייעודי לאפליקציות. הגישה שבה צריך להשתמש תלויה ברמת ה-API המיועדת של האפליקציה.
אם האפליקציה מטרגטת ל-Android 11
מגדירים את הדגל
preserveLegacyExternalStorageלערךtrueכדי לשמור על מודל האחסון הקודם, כך שהאפליקציה תוכל להעביר את נתוני המשתמשים כשהם ישדרגו לגרסה החדשה של האפליקציה שמטרגטת את Android 11.המשיכו לבטל את ההסכמה לשימוש בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות כדי שהאפליקציה תוכל להמשיך לגשת לקבצים במיקום האחסון הקודם במכשירי Android 10.
אם האפליקציה מטרגטת ל-Android 10
לבטל את ההסכמה לשימוש בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות כדי שיהיה קל יותר לשמור על ההתנהגות של האפליקציה בגרסאות שונות של Android.
העברת נתוני האפליקציה
כשהאפליקציה מוכנה להעברה, פועלים לפי הגישה הבאה:
- מטרגטות את Android מגרסה 10 ומטה.
- לבטל את ההסכמה לשימוש בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות כדי שלאפליקציה תהיה גישה לקבצים שצריך להעביר.
פורסים קוד שמשתמש ב-API של
Fileכדי להעביר קבצים מהמיקום הנוכחי שלהם ב-/sdcard/למיקום שאפשר לגשת אליו באמצעות נפח אחסון ייעודי לאפליקציות:- מעבירים את כל קובצי האפליקציה הפרטיים לספרייה שמוחזרת על ידי
getExternalFilesDir(). - מעבירים את כל הקבצים המשותפים שאינם קובצי מדיה לספריית משנה ייעודית לאפליקציה בספרייה
Downloads/.
- מעבירים את כל קובצי האפליקציה הפרטיים לספרייה שמוחזרת על ידי
מסירים את ספריות האחסון הקודמות של האפליקציה מהספרייה
/sdcard/.
אחרי שהמשתמשים מתקינים את הגרסה החדשה של האפליקציה, הם משלימים את תהליך העברת הנתונים במכשירים שלהם. כדי לעקוב אחרי תהליך ההעברה בקרב בסיס המשתמשים, אתם יכולים ליצור אירוע ב-Analytics.
אחרי שהמשתמשים יעבירו את הנתונים שלהם, פרסמו עדכון נוסף לאפליקציה, שבו אתם מטרגטים את Android 11.
שיתוף תוכן עם אפליקציות אחרות
כדי לשתף את הקבצים של האפליקציה עם אפליקציה אחת אחרת, משתמשים ב-FileProvider. אם יש לכם אפליקציות שצריכות לשתף קבצים ביניהן, מומלץ להשתמש בספק לניהול גישה לכל אפליקציה, ואז לסנכרן את הנתונים כשאפליקציות נוספות לאוסף.
שמירת קבצים שאינם קובצי מדיה במטמון
הגישה שבה צריך להשתמש תלויה בסוג הקבצים שצריך לשמור במטמון.
- קבצים קטנים או קבצים שמכילים מידע רגיש: משתמשים ב-
Context#getCacheDir(). - קבצים גדולים או קבצים שלא מכילים מידע רגיש: משתמשים ב-
Context#getExternalCacheDir().
ייצוא קבצים שהם לא קובצי מדיה למכשיר
הגדירו מיקום ברירת מחדל מתאים לאחסון קבצים שאינם קובצי מדיה. לאפשר למשתמשים לייצא קבצים מספריות ספציפיות לאפליקציה למיקום נגיש יותר באופן כללי. משתמשים בהורדות או באוספי מסמכים של MediaStore כדי לייצא קבצים שהם לא קובצי מדיה למכשיר.
טיפול בקבצים ספציפיים לאפליקציה
אם האפליקציה שלכם יוצרת קבצים שאפליקציות אחרות לא צריכות לגשת אליהם, או לא אמורות לגשת אליהם, אתם יכולים לאחסן את הקבצים האלה במיקומי אחסון ספציפיים לאפליקציה.
ספריות אחסון פנימיות
המערכת מונעת מאפליקציות אחרות לגשת למיקומים האלה, וב-Android 10 (רמת API 29) ומעלה, המיקומים האלה מוצפנים. המיקומים האלה הם מקום טוב לאחסן נתונים רגישים שרק לאפליקציה שלכם יש גישה אליהם.
ספריות אחסון חיצוניות
אם אין מספיק מקום באחסון הפנימי כדי לשמור קבצים ספציפיים לאפליקציה, כדאי להשתמש באחסון חיצוני. אפליקציות אחרות יכולות לגשת לספריות האלה אם יש להן את ההרשאות המתאימות, אבל הקבצים שמאוחסנים בספריות האלה מיועדים לשימוש רק על ידי האפליקציה שלכם.
ב-Android 4.4 (רמת API 19) ואילך, האפליקציה לא צריכה לבקש הרשאות שקשורות לאחסון כדי לגשת לספריות ספציפיות לאפליקציה באחסון החיצוני.
כשהמשתמש מסיר את האפליקציה, הקבצים שנשמרו באחסון הספציפי לאפליקציה נמחקים. לכן, אל תשתמשו באחסון הזה כדי לשמור דברים שהמשתמש מצפה שיישארו גם בלי קשר לאפליקציה.
ביטול זמני של ההסכמה לשימוש בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות
לפני שהאפליקציה תהיה תואמת באופן מלא לנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, אתם יכולים לבטל זמנית את ההסכמה, גם בבדיקות וגם באפליקציה בסביבת הייצור.
ביטול ההצטרפות בבדיקות
ב-Android 10 (רמת API 29) ומעלה, הרצת בדיקות האפליקציה פועלת בארגז חול (sandbox) של אחסון כברירת מחדל. ארגז החול הזה מונע מהאפליקציה לגשת לקבצים מחוץ לספרייה הספציפית לאפליקציה ולספריות שמשותפות באופן ציבורי.
אם בדיקה מוציאה קבצים למארח, כמו צילומי מסך, נתוני ניפוי באגים, נתוני כיסוי או מדדים לבדיקת ביצועים, אתם יכולים לכתוב את הקבצים האלה לספריות גלובליות. כדי לעשות את זה, מוסיפים את הדגל הבא ל-harness הרלוונטי שמפעיל את am instrument:
-e no-isolated-storage 1
הדגל הזה משפיע על כל ההתנהגות של מקרה בדיקת האינסטרומנטציה, ועל כל קוד הבדיקה שמופעל. לכן, כשמשתמשים בדגל הזה, אי אפשר לבדוק את התאימות של האפליקציה לנפח אחסון ייעודי לאפליקציות. במקום זאת, עדיף לכתוב את פלט הבדיקה בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות שניתן לקרוא באמצעות המעטפת. לאחר מכן אפשר לשלוף את הספרייה הזו ברמת האפליקציה. כדי לקבוע מאיזו ספרייה לשלוף, מפעילים את getExternalMediaDirs().
ביטול ההצטרפות באפליקציה בסביבת הייצור
אם האפליקציה שלכם מטרגטת ל-Android 10 (רמת API 29) או לגרסאות קודמות, אתם יכולים לבטל באופן זמני את ההסכמה לשימוש בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות באפליקציה בסביבת הייצור. עם זאת, אם אתם מטרגטים ל-Android 10, אתם צריכים להגדיר את הערך של requestLegacyExternalStorage ל-true בקובץ המניפסט של האפליקציה:
<manifest ... >
<!-- This attribute is "false" by default on apps targeting
Android 10. -->
<application android:requestLegacyExternalStorage="true" ... >
...
</application>
</manifest>
כדי לבדוק איך אפליקציה שמטרגטת את Android 10 או גרסה ישנה יותר מתנהגת כשמשתמשים בנפח אחסון ייעודי לאפליקציות, אתם יכולים להביע הסכמה להתנהגות הזו על ידי הגדרת הערך של requestLegacyExternalStorage ל-false. אם אתם מבצעים בדיקה במכשיר עם Android 11, אתם יכולים גם להשתמש בדגלים של תאימות אפליקציות כדי לבדוק את ההתנהגות של האפליקציה עם או בלי נפח אחסון ייעודי לאפליקציות.
מקורות מידע נוספים
מידע נוסף על נפח האחסון ב-Android זמין במקורות המידע הבאים: