איך משתמשים בתוכן מהאינטרנט באפליקציה ל-Android

Android מאפשר למפתחים להשתמש ביכולות של האינטרנט באפליקציות שלהם, כך שתוכלו ליהנות מהגמישות והיעילות של הצגת סוגים מסוימים של תוכן.

כך תוכלו לשלב תוכן אינטרנט קיים באפליקציה ל-Android ללא בעיות, למשל כדי להציג פיד חדשות, להציג הדרכות אינטראקטיביות, להציג מודעות או אפילו לארח מיני-משחק, בלי ליצור את הכל מחדש. אפשר להתייחס לזה כחלון לאינטרנט, מתוך האפליקציה. יש שתי דרכים להטמיע תוכן אינטרנט באפליקציה:

• WebView: הרכיב הזה מציג תוכן אינטרנט שאתם שולטים בו בתוך שורת הטקסט, כשאתם רוצים גמישות גבוהה בהתאמה אישית או בעדכון של ממשק המשתמש.
• כרטיסיות בהתאמה אישית: חוויית גלישה מלאה באפליקציה שמבוססת על דפדפן ברירת המחדל של המשתמש (מידע נוסף על תמיכה בדפדפנים). כשמשתמשים לוחצים על קישור ואתם רוצים שהם יישארו באפליקציה במקום לעבור לדפדפן חיצוני, תוכלו להשתמש בתכונה הזו. רוב חוויית הגלישה זמינה כברירת מחדל.

איור 1. רכיב WebView (משמאל) וכרטיסייה מותאמת אישית (מימין) מוקפים בקו אדום.

למה כדאי להטמיע תוכן אינטרנט?

• יעילות: שימוש חוזר בקוד קיים מהאתר. להשתמש בטכנולוגיות ובתוכן קיימים באינטרנט.
• שילוב: שימוש בתוכן חיצוני מספקי צד שלישי, כמו Media ו-Ads, באפליקציה.
• גמישות: עדכון דינמי של תוכן בלי להיות מוגבלים לממשקי משתמש מוגדרים מראש, או בלי לפרסם עדכוני אפליקציה.

מתי כדאי להשתמש בתוכן אינטרנט?

יש שלושה תרחישי שימוש עיקריים לשימוש באינטרנט באפליקציה ל-Android:

1. הטמעת תוכן אינטרנט באפליקציה כתוכן ראשי או תומך: משתמשים ב-WebView

• הצגת תוכן האינטרנט שלכם בתוך הדף כחוויית משתמש ראשית, כשאתם רוצים ליהנות מרמה גבוהה של גמישות בהתאמה אישית או בעדכון של ממשק המשתמש.
• להציג תוכן אחר, כמו מודעות, תנאים וכללי רגולציה משפטיים או תוכן אחר של צד שלישי, בתוך שורת הטקסט או כחלון בחוויית השימוש באפליקציה.

איור 2. תוכן אינטרנט שמוטמע באפליקציה עם רכיבי WebView כתוכן ראשי (שמאל) וכתוכן תומך (ימין).

2. גלישה מתוך האפליקציה באמצעות כרטיסיות בהתאמה אישית, או WebView לתרחישים מתקדמים יותר

• ליהנות מחוויית גלישה מלאה בתוך האפליקציה כשמשתמשים לוחצים על קישור ואתם רוצים להשאיר אותם באפליקציה, במקום להעביר אותם לדפדפן חיצוני.
  • הערה: במכשירים עם מסך גדול, כמו טאבלטים ומכשירים מתקפלים, יש אפשרויות נוספות שיעזרו לאפליקציות לנצל את השטח הנוסף:
  • אפליקציות יכולות לפתוח קישורי אינטרנט במסך מפוצל באמצעות הפעלת חוויית שימוש עם חלונות צמודים. כך המשתמשים יכולים לבצע כמה משימות בו-זמנית באפליקציה ובדפדפן. או
  • בכרטיסיות בהתאמה אישית יש אפשרות לחלונית צדדית שאפשר לפתוח באותה משימה, אבל לצד תוכן האפליקציה הקיים.
• הכרטיסייה המותאמת אישית פועלת באמצעות דפדפן ברירת המחדל של המשתמש, בדפדפנים שתומכים בכרטיסיות בהתאמה אישית.
  • אפשר להשתמש ב-WebView ולספק חוויית גלישה מותאמת אישית מאוד באפליקציה, אבל אנחנו ממליצים על כרטיסיות בהתאמה אישית כדי לספק חוויית דפדוף מוכנה לשימוש ומעבר חלק כשהמשתמש רוצה לפתוח קישור לאינטרנט בדפדפן.

איור 3. לחיצה על קישור באפליקציה (משמאל) ופתיחת דפדפן באפליקציה (מימין).

3. תהליכי כניסה או אימות באפליקציה

הגישה המומלצת ב-Android היא ליצור תהליכי כניסה או אימות באמצעות Credential Manager. אם אתם עדיין צריכים להשתמש ב-Embedded Web עבור החוויות האלה, תוכלו להיעזר בהנחיות הבאות:

• באפליקציות מסוימות נעשה שימוש ברכיבי WebView כדי לספק למשתמשים תהליכי כניסה, כולל שימוש בשם משתמש ובמפתח גישה (או סיסמה) ספציפיים לאפליקציה. כך המפתחים יכולים לאחד את תהליכי האימות בפלטפורמות השונות.
• כשמקשרים לדף התחברות או לספק זהויות של צד שלישי, כמו 'כניסה באמצעות…', כדאי להשתמש בכרטיסיות בהתאמה אישית. הפעלת כרטיסיות בהתאמה אישית מבטיחה שפרטי הכניסה של המשתמש יישארו מוגנים ומבודדים באתר של הצד השלישי.

למידע נוסף על ניצול WebViews לצורכי אימות, תוכלו לעיין במאמר אימות משתמשים באמצעות WebView. במאמר סקירה כללית על כרטיסיות בהתאמה אישית ל-Android מוסבר איך פותחים כרטיסייה בהתאמה אישית.

איור 4. שדה כניסה באפליקציה (שמאל) וכניסה של צד שלישי שנפתחה בכרטיסייה בהתאמה אישית (ימין).