כשאפליקציה מטרגטת ל-Android 11 (רמת API 30) ואילך ושאילתות של האפליקציה מידע על האפליקציות האחרות שמותקנות במכשיר, מסנן את המידע הזה כברירת מחדל. כתוצאה מהתנהגות הסינון הזו, האפליקציה לא יכולה לזהות את כל האפליקציות שמותקנות במכשיר. כך אפשר לצמצם את כמות המידע הרגיש שיכול להיות לאפליקציה גישה אליו, אבל היא לא צריכה כדי למלא את תרחישי השימוש שלה.
כמו כן, הרשאות גישה של חבילות מסוננות עוזרות לאפליקציות חנויות כמו Google Play בודקות את רמת הפרטיות והאבטחה שהאפליקציה מספקת למשתמשים. לדוגמה, Google Play מתייחסת לרשימת האפליקציות המותקנות משתמש אישי ורגיש .
חשיפת האפליקציה המוגבלת משפיעה על התוצאות שמוחזרות על ידי שיטות שמספקות מידע על אפליקציות אחרות, כמו queryIntentActivities(), getPackageInfo() ו-getInstalledApplications().
החשיפה המוגבלת משפיעה גם על אינטראקציות מפורשות עם אפליקציות אחרות, כמו הפעלת שירות של אפליקציה אחרת.
חבילות מסוימות גלויה באופן אוטומטי. האפליקציה שלך תמיד יכולה
לזהות את החבילות האלה בשאילתות של אפליקציות מותקנות אחרות. כדי להציג תוכן אחר
חבילות, צריך להצהיר שהאפליקציה שלך צריכה חבילה מוגדלת
חשיפה באמצעות
רכיב <queries>. בדף תרחישים לדוגמה מפורטות דוגמאות לאופן שבו אפשר להרחיב באופן סלקטיבי את החשיפה של החבילה. תהליכי העבודה שמתוארים כאן מאפשרים
לך לבצע תרחישים נפוצים של אינטראקציה עם אפליקציות תוך הגנה על פרטיות המשתמשים.
במקרים הנדירים שבהם הרכיב <queries> לא מספק חבילה הולמת
הרשאות הגישה, אפשר להשתמש בהרשאה QUERY_ALL_PACKAGES. אם מפרסמים את
ב-Google Play, השימוש של האפליקציה שלך בהרשאה הזו הוא
כפוף לאישור.
בדף על בדיקת התנהגות החשיפה של חבילות מציע הצעות לבדיקת שינויים בהתנהגות על סמך חשיפת החבילה כשהאפליקציה מסתמכת על אינטראקציות עם אפליקציות אחרות.
מקורות מידע נוספים
למידע נוסף על הצגת חבילות ב-Android, כדאי לעיין בחומרים הבאים:
פוסטים בבלוג
- חשיפת החבילה ב-Android 11, זמינה ב-Medium.