תמיכה בחלונות במחשב

התכונה "ממשק מחשב" מאפשרת למשתמשים להפעיל כמה אפליקציות בו-זמנית בחלונות שאפשר לשנות את הגודל שלהם, כדי ליהנות מחוויה מגוונת שדומה לשימוש במחשב.

באיור 1 אפשר לראות את ארגון המסך כשהתכונה "ממשק מחשב" מופעלת. כדאי לשים לב:

  • המשתמשים יכולים להפעיל כמה אפליקציות בו-זמנית זו לצד זו.
  • סרגל האפליקציות נמצא במיקום קבוע בתחתית המסך, ומוצגות בו האפליקציות שפועלות. המשתמשים יכולים להצמיד אפליקציות כדי לגשת אליהן במהירות.
  • סרגל כותרת חדש שניתן להתאמה אישית מקשט את החלק העליון של כל חלון עם פקדים כמו מזעור והגדלה.
איור 1. ממשק מחשב בטאבלט.

כברירת מחדל, אפליקציות נפתחות במסך מלא בטאבלטים עם Android. כדי להפעיל אפליקציה בממשק מחשב, לוחצים לחיצה ארוכה על נקודת האחיזה של החלון בחלק העליון של המסך וגוררים אותה בתוך ממשק המשתמש, כמו שמוצג באיור 2.

כשאפליקציה פתוחה בממשק מחשב, גם אפליקציות אחרות נפתחות בחלונות של ממשק המחשב.

איור 2. לוחצים לחיצה ארוכה על נקודת האחיזה של חלון האפליקציה וגוררים אותה כדי להפעיל את המצב "ממשק מחשב".

המשתמשים יכולים להפעיל את ממשק המחשב גם מהתפריט שמופיע מתחת לידית החלון כשלוחצים על הידית או משתמשים במקשי הקיצור Meta (Windows,‏ Command או חיפוש) + Ctrl + חץ למטה.

כדי לצאת ממצב ממשק מחשב, המשתמשים צריכים לסגור את כל החלונות הפעילים או ללחוץ על נקודת האחיזה בחלק העליון של החלון ולגרור את האפליקציה לחלק העליון של המסך. אפשר גם להשתמש במקשי הקיצור Meta + H כדי לצאת מממשק המחשב ולהפעיל שוב את האפליקציות במסך מלא.

כדי לחזור לממשק המחשב, לוחצים על המשבצת של ממשק המחשב במסך "האפליקציות האחרונות".

אופטימיזציה של פריסת האפליקציה לסביבה דמוית מחשב

עיצוב למחשב שונה מאוד מעיצוב לנייד בגלל שטח המסך הגדול יותר, הדיוק של הקלט מהעכבר ומהמקלדת והציפייה לפרודוקטיביות גבוהה.

‫Jetpack WindowManager מספק API מוגדר מראש שעוזר למפתחים להחליט מתי להציג ממשק משתמש למחשב, שבדרך כלל כולל צפיפות מידע גבוהה יותר, דפוסי ניווט שונים ואינטראקציות אופטימליות עם העכבר.

lifecycleScope.launch(Dispatchers.Main) {
    lifecycle.repeatOnLifecycle(Lifecycle.State.STARTED) {
        windowInfoTracker.windowEngagementInfo(this@DesktopWindowingActivity)
            .collect { windowEngagementInfo ->
                if(windowEngagementInfo.hasEngagementMode(WindowEngagementInfo.EngagementMode.PRECISE_POINTER)){
                    showDesktopOptimizedUI()
                }else {
                    showTouchOptimizedUI()
                }
        }
    }
}

מידע נוסף זמין במאמר עיצוב למחשב.

מצב תאימות ושינוי גודל

בממשק מחשב, אפשר לשנות את הגודל של אפליקציות עם כיוון נעול. כלומר, גם אם פעילות נעולה לכיוון לאורך, המשתמשים עדיין יכולים לשנות את גודל האפליקציה לחלון בכיוון לרוחב.

תרשים 3. שינוי הגודל של חלון אפליקציה שמוגבלת למצב לאורך למצב לרוחב.

באפליקציות שהוגדרו ככאלה שלא ניתן לשנות את הגודל שלהן (כלומר resizeableActivity = false), ממשק המשתמש משתנה תוך שמירה על אותו יחס גובה-רוחב.

איור 4. ממשק המשתמש של אפליקציה שלא ניתן לשנות את הגודל שלה משתנה בהתאם לשינוי הגודל של החלון.

אפליקציות מצלמה שנועלות את הכיוון או שהוגדרו ככאלה שלא ניתן לשנות את הגודל שלהן, מקבלות טיפול מיוחד בתצוגות הצילום שלהן: אפשר לשנות את הגודל של החלון באופן מלא, אבל תצוגת הצילום שומרת על אותו יחס גובה-רוחב. אם מניחים שהאפליקציות תמיד פועלות לאורך או לרוחב, האפליקציות מקודדות באופן קשיח או מניחות הנחות אחרות שמובילות לחישובים שגויים של התצוגה המקדימה או של כיוון התמונה שצולמה או יחס הגובה-רוחב, וכתוצאה מכך התמונות נמתחות, מוצגות הצידה או הפוכות.

עד שהאפליקציות יהיו מוכנות להטמיע תצוגות צילום רספונסיביות לחלוטין, הטיפול המיוחד מספק חוויית משתמש בסיסית יותר שמפחיתה את ההשפעות שעלולות להיגרם מהנחות שגויות.

מידע נוסף על מצב תאימות לאפליקציות מצלמה זמין במאמר מצב תאימות למכשיר.

איור 5. תצוגת הצילום שומרת על יחס הגובה-רוחב שלה כשמשנים את גודל החלון.

הוספת כותרות בהתאמה אישית

לכל האפליקציות שפועלות בממשק מחשב יש פס עליון, גם במצב אימרסיבי. אתם יכולים להתאים אישית את הסרגל הזה כדי למנוע הסתרה של תוכן האפליקציה, ולשרטט רכיבים בממשק המשתמש מותאמים אישית ישירות במרחב הכותרת.

‫Chrome לפני ואחרי הטמעת כותרות בהתאמה אישית.
איור 6. ‫Chrome לפני ואחרי הטמעת כותרות בהתאמה אישית.

הטמעה

כדי לצייר תוכן בהתאמה אישית בסרגל הכותרת, קודם צריך להגדיר את הרקע של סרגל הכותרת כשקוף. כדי לעשות את זה, משתמשים בדגל APPEARANCE_TRANSPARENT_CAPTION_BAR_BACKGROUND עם WindowInsetsController.

window.insetsController?.setSystemBarsAppearance(
    WindowInsetsController.APPEARANCE_TRANSPARENT_CAPTION_BAR_BACKGROUND,
    WindowInsetsController.APPEARANCE_TRANSPARENT_CAPTION_BAR_BACKGROUND
)

אחרי שסרגל הכותרת הופך לשקוף, אפשר לעצב את אזור הכותרת כך שיתאים לעיצוב של האפליקציה. אפשר להשתמש ב-WindowInsets.isCaptionBarVisible כדי לזהות אם הסרגל קיים ולהחיל את הגובה או המרווח הפנימי המתאימים על הפריסה.

@OptIn(ExperimentalLayoutApi::class)
@Composable
fun CaptionBar() {
    if (WindowInsets.isCaptionBarVisible) {
        Row(
            modifier = Modifier
                .windowInsetsTopHeight(WindowInsets.captionBar)
                .fillMaxWidth()
                .background(if (isSystemInDarkTheme()) Color.White else Color.Black),
            horizontalArrangement = Arrangement.Center,
            verticalAlignment = Alignment.CenterVertically
        ) {
            Text(
                text = "Caption Bar Title",
                style = MaterialTheme.typography.titleMedium,
                modifier = Modifier.padding(4.dp)
            )
        }
    }
}

  • ‫setSystemBarsAppearance(appearance,mask): מגדירה את הסגנון החזותי של סרגלי המידע. הפרמטר הראשון מגדיר את דגלי המראה של היעד, והפרמטר השני משמש כמסכה כדי לקבוע אילו דגלים ספציפיים ישתנו.

  • ‫windowInsetsTopHeight(): מגדיר באופן אוטומטי את הגובה של ה-Composable כך שיתאים לסרגל הכותרת של המערכת, וכך הרקע המותאם אישית ממלא את אזור הכיתוב בלי להגדיר ערכי פיקסלים בתוך הקוד.

  • ‫WindowInsets.captionBar: מספק את המידות של פקדי ממשק המחשב (סגירה, הגדלה וכו'), כדי שממשק המשתמש יוכל לשנות את הגודל או להסתיר את עצמו באופן אוטומטי כשנכנסים לממשק המחשב או יוצאים ממנו.

מידע נוסף זמין במאמר בנושא מידע על הוספת חלונות. בנוסף לכותרת, אתם יכולים להציג בסרגל הכותרת רכיבים אחרים בממשק המשתמש, כמו כרטיסיות (כמו ב-Google Chrome), שורות חיפוש או דמויות פרופיל.

ממשק משתמש

כדי למנוע חפיפה בין ממשק המשתמש ללחצני המערכת, ב-Android 15 יש את השיטה WindowInsets#getBoundingRects(). השיטה מחזירה רשימה של אובייקטים מסוג Rect שמייצגים אזורים שתפוסים על ידי רכיבי מערכת. כל מקום פנוי בסרגל הכותרת הוא אזור בטוח שבו אפשר להציב תוכן בהתאמה אישית.

כדי להחליף בין העיצוב הבהיר לעיצוב הכהה של רכיבי הכתוביות במערכת, משתמשים ב-APPEARANCE_LIGHT_CAPTION_BARS. אפשר לגשת ל-insets באמצעות WindowInsets.Companion.captionBar() בפיתוח נייטיב או באמצעות WindowInsets.Type.captionBar() ב-Views.

מידע נוסף זמין במאמר בנושא מידע על הוספת חלונות.

תמיכה בריבוי משימות ובכמה מופעים במקביל

ריבוי משימות הוא הליבה של ממשק המחשב, ואם תאפשרו כמה מופעים של האפליקציה, תוכלו לשפר מאוד את הפרודוקטיביות של המשתמשים.

החל מ-Android 15, אפשר להשתמש ב-PROPERTY_SUPPORTS_MULTI_INSTANCE_SYSTEM_UI. כשמגדירים את המאפיין הזה ב-AndroidManifest.xml, מציינים שממשק המשתמש של המערכת צריך לספק אפשרויות (כמו לחצן "חלון חדש") להפעלת האפליקציה בכמה מופעים.

<application>
    <property
        android:name="android.window.PROPERTY_SUPPORTS_MULTI_INSTANCE_SYSTEM_UI"
        android:value="true" />
</application>

הערה: בממשק מחשב ובסביבות אחרות עם כמה חלונות, משימות חדשות נפתחות בחלון חדש, לכן חשוב לבדוק את התהליך שעובר המשתמש בכל פעם שהאפליקציה מתחילה כמה משימות.

ניהול מופעי אפליקציות באמצעות תנועות גרירה

במצב ריבוי חלונות, המשתמשים יכולים להפעיל מופע חדש של האפליקציה על ידי גרירה של רכיב בממשק המשתמש (כמו כרטיסייה או מסמך) אל מחוץ לחלון של האפליקציה. המשתמשים יכולים גם להעביר רכיבים בין מופעים שונים של אותה אפליקציה.

איור 7. כדי לפתוח מופע חדש של Chrome, גוררים כרטיסייה אל מחוץ לממשק המחשב.

העברת נתונים באמצעות גרירה ושחרור

כדי להגדיר רכיב Composable כמקור גרירה לפעולת גרירה ושחרור בכמה מופעים במקביל, שמאפשרת למשתמשים לגרור תוכן למופע אחר של האפליקציה או ליצור מופע חדש על ידי שחרור תוכן באזור ריק במסך, משתמשים במשתנה dragAndDropSource. ב-lambda, מחזירים את DragAndDropTransferData, מעבירים את ClipData שמכיל את הנתונים להעברה, ודגלים להגדרת התנהגות של כמה מופעים.

ב-Android 15 יש שני דגלים עיקריים לחלונות בסגנון מחשב ואינטראקציות עם כמה מופעים במקביל:

  • ‫DRAG_FLAG_GLOBAL_SAME_APPLICATION: מציין שפעולת גרירה יכולה לחצות את גבולות החלון (בכמה מופעים של אותה אפליקציה). כשקוראים ל-startDragAndDrop() כשהדגל הזה מוגדר, רק חלונות גלויים ששייכים לאותה אפליקציה יכולים להשתתף בפעולת הגרירה ולקבל את התוכן שנגרר.

Modifier.dragAndDropSource { _ ->
    DragAndDropTransferData(
        clipData = ClipData.newPlainText("label", "Your data"),
        flags = View.DRAG_FLAG_GLOBAL_SAME_APPLICATION
    )
}

  • ‫DRAG_FLAG_START_INTENT_SENDER_ON_UNHANDLED_DRAG: המשתמשים יכולים להפעיל מופע חדש של האפליקציה על ידי שחרור התוכן שנגרר באזור ריק במסך, אם אין חלון אחר שמטפל בשחרור.
    • כשמשתמשים בדגל הזה, צריך לספק IntentSender באמצעות ClipData.Item.Builder#setIntentSender(), שהמערכת משתמשת בו כדי להפעיל את הפעילות החדשה אם מתרחשת פעולת שחרור שלא מטופלת.

Modifier.dragAndDropSource { _ ->
    val intent = Intent.makeMainActivity(activity.componentName).apply {
        putExtra("EXTRA_ITEM_ID", itemId)
        flags = Intent.FLAG_ACTIVITY_NEW_TASK or
                Intent.FLAG_ACTIVITY_MULTIPLE_TASK or
                Intent.FLAG_ACTIVITY_LAUNCH_ADJACENT
    }

    val pendingIntent = PendingIntent.getActivity(
        activity, 0, intent, PendingIntent.FLAG_IMMUTABLE
    )

    val data = ClipData(
        "Item $itemId",
        arrayOf(ClipDescription.MIMETYPE_TEXT_INTENT),
        ClipData.Item.Builder().setIntentSender(pendingIntent.intentSender).build()
    )

    DragAndDropTransferData(
        clipData = data,
        flags = View.DRAG_FLAG_GLOBAL_SAME_APPLICATION or
                View.DRAG_FLAG_START_INTENT_SENDER_ON_UNHANDLED_DRAG,
    )
}

קבלת נתונים שהועברו

כדי לקבל נתונים ממופע אחר, משתמשים במגדיר dragAndDropTarget. אם הנתונים מגיעים ממופע או מאפליקציה אחרים, צריך לבקש הרשאות באופן מפורש.

Modifier.dragAndDropTarget(
    shouldStartDragAndDrop = { event ->
        event.toAndroidDragEvent().clipDescription.hasMimeType(ClipDescription.MIMETYPE_TEXT_PLAIN)
    },
    target = object : DragAndDropTarget {
        override fun onDrop(event: DragAndDropEvent): Boolean {
            requestDragAndDropPermissions(activity, event.toAndroidDragEvent())
            val clipData = event.toAndroidDragEvent().clipData
            val item = clipData?.getItemAt(0)?.text
            if (item != null) {
                // Process the dropped text item here
            }
            return item != null
        }
    }
)

השלבים העיקריים:

  • מסנן: משתמשים ב-shouldStartDragAndDrop כדי לבדוק אם הנתונים הנכנסים (סוג MIME) נתמכים.
  • הרשאות: צריך להפעיל את requestDragAndDropPermissions(event) כדי לגשת לנתונים.
  • טיפול: מחלצים את הנתונים בקריאה החוזרת (callback) של onDrop.

אופטימיזציות נוספות

להתאים אישית את הפעלת האפליקציות ולהעביר אפליקציות מממשק מחשב למסך מלא.

הגדרת גודל ומיקום כברירת מחדל

לא כל האפליקציות, גם אם אפשר לשנות את הגודל שלהן, צריכות חלון גדול כדי להציע ערך למשתמשים. אפשר להשתמש ב-method‏ ActivityOptions#setLaunchBounds() כדי לציין גודל ומיקום שיוגדרו כברירת מחדל כשהפעילות תופעל.

כניסה למסך מלא משולחן העבודה

אפליקציות יכולות לעבור למסך מלא באמצעות קריאה ל-Activity#requestFullScreenMode(). השיטה הזו מציגה את האפליקציה במסך מלא ישירות מממשק המחשב.